פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
5282/19 -
ד'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
מבקש העיון:
המערערים:
עו"ד איתי טפר
1. מעדני הצפון בע"מ
2. ג'מיל ז'יבלי
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה מקומית לתו"ב תל אביב - יפו
2. עיריית תל אביב - יפו
3. מדינת ישראל
בקשה לעיון בתיק
בית המשפט; תשובת המערערים מיום 13.11.2019
החלטה
לפניי בקשה מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003 ( להלן: תקנות העיון ) לעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בהליך שבכותרת ביום 19.8.2019 בפני בית משפט זה. יצוין כי הדיון התקיים בפני דן יחיד (כבוד השופט ד' מינץ ) שכן עסקינן בערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שבמסגרתה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי.
מבקש העיון מציין כי הינו בא כוחה של חברה המחזיקה בזכויות בנכס מקרקעין (בית משותף) הגובל בנכס מושא ההליך שבכותרת. לטענתו, לחילופי הדברים בדיון, כפי שתועדו בפרוטוקול, עשויה להיות "השלכה ישירה על זכויות החברה בבית המשותף". המשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה. המערערים לעומת זאת מתנגדים לבקשה.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון, בבקשת העיון ובתשובת המערערים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון ( ראו תקנה 4 לתקנות העיון ). בעלי הדין להליך רשאים כמובן להביע התנגדותם לעיון המבוקש אולם בשים לב לנקודת המוצא שלפיה יש ככלל לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית המשפט, הרי שעל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו למשל, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5)
385 (2005) ; בג"ץ 64/17
מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל , פיסקה 4 (20.6.2017)). דומני, כי נטל שכנוע זה הינו מוגבר במיוחד מקום בו מבוקש לעיין אך בפרוטוקול של דיון פומבי שהתקיים בדלתיים פתוחות.
בבסיס התנגדותם של המערערים עומדת השערתם כי מרשתו של מבקש העיון, אשר נמצאת עמם ב"סכסוך ארוך שנים", פועלת בדרכים שונות "להרע עם המערערים". איני רואה מקום להידרש לטענה זו לגופה ו לצורך הבקשה שלפניי
די אם אציין כי טענות המערערים, במתכונת העמומה והכוללנית שבה הועלו, אינן מרימות את נטל השכנוע (המוגבר) המוטל על המערערים לצורך שלילת העיון המבוקש בפרוטוקול הדיון.
המערערים טוענים כי בקשת העיון אינה מנומקת דיה. לא מצאתי ממש בטענה זו ויודגש כי על פי הפסיקה מבקש העיון רשאי להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שתכליתה להבהיר את האינטרס שלו בעיון. בנסיבות העניין ההנמקה אשר ניתנה על ידי המבקש עומדת בדרישה זו (השוו, בג"ץ 8137/16 איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל נ' שר הכלכלה והתעשייה
(30.1.2017)).
בקשת העיון מתקבלת אפוא והמבקש רשאי לעיין בפרוטוקול הדיון.
העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ועל פי הסדרים המקובלים.
ניתנה
היום, כ"ו בחשון התש"ף (24.11.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם