ע"פ 5329/03 אמיר סטרוב נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

המעשה בוצע כלפי מכרה של המערער. במועד ביצוע המעשה היא הייתה קטינה שגילה מתקרב לגיל 18. המערער עצמו היה בן 26 ביום המעשה. המעשה המגונה בוצע במתלוננת תוך כדי הפעלת כוח, המערער המשיך במעשיו פרק זמן מסוים גם לאחר שהמתלוננת אמרה כי הוא מכאיב לה. בית המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר לתקופה של 14 חודשים לריצוי בפועל, 12 חודשים מאסר מותנה וחייב אותו לפצות את המתלוננת בתשלום של 5,000 ש"ח.

הערעור מופנה כלפי חומרת העונש. המערער סבור כי בית המשפט החמיר עמו מעבר לראוי ולא נתן משקל מספיק לעובדה שהוא מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי לעובדה שהוא בינתיים התחתן, הקים משפחה, והביע חרטה על המעשה. שירות המבחן למבוגרים סבור גם הוא כי מדובר באדם כמי שמנהל אורח חיים תקין ולא סובל מסטייה מינית. העבירה בוצעה כך מעריך שרות המבחן כתוצאה משילוב בין מצב של שכרות שבו היה נתון המערער ובין משיכתו למתלוננת בנסיבות שהביאו אותו עד אבדן שליטה על דחפיו המיניים. בכך אין כדי להפחית מחומרת המעשה. המעשה היה נגוע באלימות קשה תוך ניצול פער הגילים וחולשתה של המתלוננת. הפגיעה שנגרמה לה כתוצאה ממעשיו של מערער היא מטבע הדברים פגיעה קשה.

בנסיבות אלה כולן אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין הנסיבות האמורות לחומרה לבין הנסיבות המקלות. העונש שנגזר על המערער אינו חמור במידה המצריכה התערבות ובפועל אינו חמור כלל.

הערעור נדחה.