ע"פ 5329/03 אמיר סטרוב נ. מדינת ישראל

במסגרת הסדר טיעון, הודה המבקש והורשע בעבירה של ביצוע מעשה מגונה בגופה של קטינה שהתארחה בביתו, באחד הימים של חודש אוגוסט 2000. בטרם גזר בית המשפט את העונש, הוגש לו תסקיר של שירות המבחן, שהתמונה המצטיירת ממנו היתה חיובית בעיקרה. עם זאת, לא המליץ שירות המבחן על תהליך טיפולי, הואיל וסבר כי המבקש אינו ערוך לכך, מחד, ומאחר ולא אובחנו אצלו דחפים מיניים, מאידך.

בעקבות כל אלה, גזר בית המשפט המחוזי למבקש את עונשו: 14 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על-תנאי, ופיצוי למתלוננת בסך של 5,000 ₪.

בבקשה שבפני עותר המבקש לעכב את ביצוע העונש עד לשמיעת ערעורו על גזר הדין.

האזנתי ברב קשב לטענות בא-כוחו המלומד של המבקש, עו"ד דן דוד, ולא מצאתי מקום או עילה להיעתר לבקשה זו. אדרבא, אינטרס הציבור מחייב שנאשם אשר נמצא חייב בדינו, יתחיל לבצע את עונשו ללא דיחוי. לכך אמנם נקבעו חריגים, אולם עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם, הואיל ולמבקש לא עומדת עוד חזקת החפות, העונש שהושת עליו אינו חורג מרמת הענישה המקובלת, וגם נסיבותיו האישיות אינן חריגות עד כדי הצדקה לעכב את ביצוע העונש.

התוצאה היא אפוא שהבקשה נדחית, והמבקש יתייצב לשאת בעונשו במקום ובמועד שקבע לכך בית המשפט המחוזי. מזכירות בית המשפט תקבע ערעור זה לשמיעה לא יאוחר מסוף חודש ספטמבר 2003.