ע"פ 5365/03 יצחק אמיגה נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המערער בשני אישומים: ניסיון להחזיק סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, וכן, אי מניעת פשע. לעניין האישום הראשון ייאמר כי מדובר ברכישת סם מסוג קוקאין במשקל 4.4735 גרם וסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 1.0316 גרם. הסמים הוחלפו על ידי המשטרה בחומר דומה, אחרי שנהג המונית שהמערער שלח אותו כדי להביא את הסמים נעצר על ידי המשטרה, ומטעם זה הורשע רק המערער בעבירה של נסיון. אשר לאישום השני, מדובר בהרשעה של חטיפת נערות ליווי, שהמערער לא השתתף בה, אך ידע עליה ולא דיווח עליה למשטרה, ואף ניסה לתווך בין מעסיקים של נערות הליווי לבין החוטף.

בשל האישום הראשון גזר בית המשפט על המערער מאסר לתקופה של שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות, בלי ניכוי התקופה שבה היה המערער נתון במעצר, וכן מאסר מותנה לתקופה של שנים עשר חודשים. כמו כן גזר עליו קנס בסכום של 10,000 ש"ח. בשל האישום השני העמיד את המערער למבחן בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנתיים מיום תחילת ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות.

המערער ערער על חומרת עונשו.

2.בהודעת הערעור ובטענותיו לפנינו עמד בא-כוח המערער על עקרון אחידות הענישה, תוך שציין כי חלקו של המערער בעבירת הסמים היה "מאוד מינורי", בהשוואה לחלקו של נהג המונית שהיה אמור למסור את הסמים למזמין העסקה, שעליו נגזרו רק שני חודשים של עבודות שירות. עוד הדגיש, שהמערער היה "כלי בידי אחר" וכי מצבו הכלכלי והמשפחתי, לרבות העובדה שלא היה מעורב בעבר ואף אינו מעורב בהווה, בעבירות נוספות מצדיקים את אימוץ המלצתו של שירות המבחן, שלפיה יש להסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות.

3.דין הערעור להידחות.

העבירות שבהן הורשע המערער הן חמורות וכפי שעולה מהכרעת הדין ומגזר הדין היה חלקו בפרשת הסמים גדול מזה של נהג המונית הנזכר. גם הרקע האישי והכלכלי של המערער, אינו מצדיק הקלה בעונש יותר משהקל בית המשפט המחוזי.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.

4.הממונה על עבודות השירות יגיש השלמה לחוות הדעת שהגיש בעבר, שתכלול גם את המועד האפשרי לתחילת ביצוע עבודות השירות תוך 15 ימים. אם לא תועלה הסתייגות לגבי חוות הדעת מצד מי מבאי-כוח בעלי הדין נורה על ביצוע עבודות השירות לפי חוות הדעת.