ע"פ 537/00 יוסף ממן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע - לאחר הודאתו בעובדות - בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה של שוד שלא בנסיבות מחמירות, וכן עבירה של נסיון שוד בנסיבות מחמירות. העבירות בוצעו בתקופה קצרה, בחנויות המשמשות כ"פיצוציות". הן בוצעו בעזרת סכין. השלל היה מועט ביותר. בגין כל אלה הוטלו עליו 14 שנות מאסר, מהן 12 לריצוי בפועל. כן הורשע המערער בבריחה ממשמורת חוקית. אכן, המערער היה נתון במאסר של שבע שנים בגין הרשעה קודמת. הוא לא שב מחופשה, ובעת הבריחה ביצע את העבירות שבתיק זה. בגין הבריחה ממשמורת חוקית הוטלו על המערער 12 חודשי מאסר, מהם 6 לריצוי בפועל, במצטבר לעונש בן 12 השנים לריצוי בפועל. את העבירות בתיק זה ביצע המערער כאשר שני מאסרים על תנאי היו תלויים ועומדים נגדו (האחד בן 3 שנים והאחר בן 18 חודשים). בית המשפט הפעיל מאסרים על תנאי אלו במצטבר זה לה ובמצטבר לעונש שהוטל עליו בתיק זה. נמצא כי בסך הכל הוטלו על המערער 17 שנות מאסר, אשר יצטברו לעונש המאסר בן 7 השנים אותו הוא מרצה. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש.

לדעתנו, העונש הכולל שהוטל על המערער (17 שנים) הוא חמור מדי. אף שמעשי השוד הם חמורים, בית המשפט עצמו ציין כי אין הם מצויים בסקלה העליונה של מעשי שוד. בנסיבות אלה הננו סבורים כי העונש הראוי בגינם הוא 12 שנות מאסר, מהם 10 שנים לריצוי בפועל, ושתי שנים לריצוי על תנאי, והתנאי הוא כפי שקבעה הערכאה הראשונה. בצדק החליטה הערכאה הראשונה להטיל עליו 6 חודשי מאסר מצטברים בגין הבריחה מהמשמורת החוקית. לעומת זאת הננו סבורים - בהתחשב במכלול הענישה - כי את המאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, יש להפעיל בחופף לעונש בן 10 השנים וששת החודשים שהוטל עליו בתיק זה. כמובן, עונש כולל זה - של 10 שנים וששה חודשים - ירצה המערער במצטבר לכל עונש שהוא מרצה עתה.