החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5395/00 נביל עלוש נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת העונש ומאסר על תנאיערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שהטיל על המערער שלוש שנות מאסר בפועל והפעיל נגדו שנים עשר חודשי מאסר על תנאי. נקבע כי אין מקום להתערב בתקופת המאסר הכוללת של 42 חודשים, גם אם נטען להבנה לגבי הסדר טיעון שהציע עונש קל יותר.

העובדות

המערער הורשע בעבירות ונגזר עליו עונש של שלוש שנות מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הפעיל נגדו שנים עשר חודשי מאסר על תנאי, כשמחצית מתקופתם מצטברת לעונש המוטל. לטענת הסנגור הייתה הבנה בדבר הסדר טיעון שלפיו יוצע עונש של 40 חודשי מאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בגזר הדין שהטיל בית המשפט המחוזי על המערער שלוש שנות מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי?

הלכות

  1. 1

    אין הצדקה להתערבות בערכאה הערעורית בגזר הדין כאשר מדובר בתקופת מאסר כוללת של 42 חודשים שנגזרה בבית המשפט המחוזי.

    ״איננו רואים יסוד להתערב בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי שהשית על המערער שלוש שנות מאסר בפועל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר בפועל
  • מאסר על תנאי
  • הסדר טיעון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון

ע"פ 5395/00 - א'

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' א' לוי

המערער:

נביל עלוש

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 22.6.2000

בת"פ 345/99 שניתן על-ידי כבוד

השופטת ד' וכסרל

תאריך הישיבה: כ"ב בכסלו תשס"א (19.12.2000)

בשם המערער: עו"ד ו' זאחלקה (בשם הסנגוריה הציבורית)

בשם המשיבה: עו"ד ר' מטר

בשם שרות המבחן: גב' פ' אברהם

פ ס ק - ד י ן

שמענו את טענות הצדדים. גם אם צודק הסניגור בטענתו, כי על-פי ההבנה שהסתמנה בינו לבין התובע במשפט ביחס להסדר טיעון אפשרי עמדו להציע לבית המשפט הטלת עונש של מאסר בפועל של 40 חודשים, כשעונש זה כולל הפעלה של 12 חודשי מאסר על תנאי, איננו רואים יסוד להתערב בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי שהשית על המערער שלוש שנות מאסר בפועל, והפעיל נגדו שנים עשר חודשים מאסר על-תנאי, כשמחצית מתקופת העונש המופעל מצטברים לעונש המוטל. בתקופת המאסר הכוללת, שהוטל על המערער לרצות (42 חודשים), אין מקום להתערב.

ניתן היום, כב' בכסלו תשס"א

(19.12.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00053950.

F04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין הצדקה להתערבות בערכאה הערעורית בגזר הדין כאשר מדובר בתקופת מאסר כוללת של 42 חודשים שנגזרה בבית המשפט המחוזי.