ע"פ 542/15 מוחמד בזיאן נ. מדינת ישראל

השופט י' עמית:

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של קבלת רכב גנוב, לפי סעיף 413י לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיפים 332(2) ו-(5) לחוק העונשין; חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); אי ציות לאור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה ניזוק רכוש ונחבל אדם לפי סעיפים 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה.

ומעשה שהיה כך היה: ביום 15.2.2014 סמוך לשעה 10:00 בלילה, העמיס המערער, יחד עם אחר, אופנוע על רכב שבו נהג. באופנוע הותקנה מערכת איתור שדיווחה על כך בזמן אמת למשטרה, ומכאן ואילך החל מרדף משטרתי אחר המערער שנמשך כ-40 דקות על פני 40 ק"מ, שבמהלכו אף הועלה לאויר מסוק משטרתי.

נביא בתמצית את תיאור המרדף: סמוך לפארק קנדה בכביש 3 סימנו השוטרים בניידת לרכב לעצור. המערער המשיך בנסיעה מהירה על כביש 3 לעבר מחלף לטרון, עקף כלי רכב שעמדו ברמזור, חצה את הצומת באור אדום והתנגש

ברכב שנכנס לצומת. מכאן המשיך בנסיעה מהירה כשהניידות דולקות אחריו. כאשר ניסו השוטרים לחסום את הדרך, נגח המערער ברכבו את הניידת והמשיך בנסיעה על כביש 3 לכיוון דרום, תוך שהוא חוצה צומת נוסף באור אדום, כאשר כל אותה עת דולקות אחריו ניידות. המערער ירד מכביש 3 לכיוון הישוב נווה שלום וחזר לכביש 3, תוך שהוא מנגח ברכבו ניידת מג"ב שנסעה במקביל אליו. ביני לביני הועמדה ניידת בצומת נחשון במרכז הכביש, אך בהגיעו לצומת עקף המערער במהירות גבוהה את המחסום, תוך שהוא משתפשף ברכבו באוטובוס שעמד באותה עת בצומת, ופנה לכביש 44 לכיוון רמלה. בשלב זה כבר דלקו אחרי המערער 5 ניידות. תוך כדי כך עקף המערער בפראות כלי רכב שנסעו בנתיב הנסיעה שלו וחצה מספר צמתים באור אדום. בשלב זה הוצב מחסום עם דוקרנים במחלף נשרים, אך המערער הגיח בנסיעה מהירה לעבר השוטר שניצב על הכביש והשוטר נאלץ לקפוץ בזריזות כדי להתחמק מפגיעה. המערער נגח ברכבו את ניידת המשטרה שהועמדה על מנת לחסום את נתיב הכביש. בשלב זה ירה השוטר לעבר גלגלי הרכב של המערער, שסטה ימינה, והמשיך במהירות בנסיעה פרועה, הפעם לכיוון כביש 6 לכיוון צפון, כאשר כל אותה עת דולקים אחריו ניידות רבות. ניידת מג"ב עקפה את הרכב על מנת להאט נסיעתו, אך המערער לא האט והתנגש בניידת מאחור בעוצמה, כדי כך שהניידת הסתובבה מספר פעמים על הכביש ופגעה במעקה הבטיחות, והשוטרים פונו לבית חולים ונזקקו לטיפול רפואי. המערער המשיך בנסיעה מהירה על כביש 6, תוך שהוא פונה ימינה במחלף בן שמן לכיוון כביש 443 מזרח. תוך כדי נסיעה חצה מספר צמתים באור אדום, ובשלב זה הצטרף מסוק משטרתי למרדף. בעת שחצה את צומת שילת באור אדום, התנגש המערער ברכבו בחוזקה מאחור במונית, שכתוצאה מכך נהדפה לצד שמאל של הכביש. במונית שהו 5 נוסעים שפונו יחד עם נהג המונית באמבולנס לבית חולים (המונית הוכרה כאובדן גמור). בהמשך התנגש

המערער ברכבו בחוזקה בחלק האחורי של רכב סיאט בו נסעו שניים. כתוצאה מההתנגשות רכב הסיאט התהפך פעמיים, עד שחזר ונעמד על גלגליו, ובשל עוצמת ההתנגשות, פונו הנוסעים לבית החולים ונזקקו לטיפול רפואי (הרכב הוכר כאובדן גמור). בהגיע המערער לצומת מכבים הוא התנגש ברכב מסוג יונדאי, בו נסעו 5 אנשים. לרכב נגרמו נזקים ואחת הנוסעות נזקקה לטיפול רפואי. בחלוף כ-40 ק"מ מתחילת המרדף נעצר הרכב בצד הדרך, המערער והאחר יצאו מהרכב ונמלטו בריצה והסתתרו בינות לשיחים, אך המסוק המשטרתי שחג ממעל איתר אותם וכיוון את השוטרים אליהם.

2.

בגין כל אלה נגזרו על המערער 5 שנות מאסר בפועל ומספר מאסרים על תנאי לתקופות שונות בגין עבירות שונות.

על חומרת העונש נסב הערעור שבפנינו, בו הלין המערער על כך שבית משפט קמא לא נתן משקל לשיקולי השיקום בהתחשב בכך שהיה בן 19 בעת ביצוע העבירות וללא עבר פלילי.

3.

נאמר בקצרה, כי הגיל הצעיר הוא הדבר היחיד שניתן לזקוף לזכות המערער. ענייננו במרדף שעולה בחומרתו בהרבה על המרדפים המובאים לפתחנו חדשות לבקרים. במהלך המרדף פגע המערער ב-8 מכוניות (כולל ניידות), גרם לפציעתם של מספר אנשים וחצה מספר צמתים באור אדום. הדברים מדברים בעד עצמם. המערער הוכיח במעשיו כי אין עליו מורא הדין ומורא אנשי החוק, וכי על מנת להימלט הוא מוכן לעשות הכל, כולל פגיעה בעוברי אורח, בנוסעים תמימים ובאנשי החוק. ובקיצור, ענייננו בנהיגה פראית ומסוכנות, ואיני רואה להאריך בבחינת מכניס תבן לעפריים.

בהינתן גם שהמערער היה לכל הפחות שותף למעשה הגניבה של האופנוע –העונש של 5 שנים שהוטל עליו הוא אף על הצד המתון. מטעם זה, אף לא ביקשנו את תשובת המדינה לערעור.

4.

סוף דבר, שאנו דוחים את הערעור על כל חלקיו.