פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
5456/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערער:
ויקטור אלביליה
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום
צפת מיום 08.07.2012 בתיק ת.פ 013201-02-09
פסק-דין
1.
ערעור על החלטת בית המשפט השלום בצפת (כב' השופט ס' דבור ), מיום 8.7.2012, שלא לפסול את עצמו מלדון בהליכים ת.פ 13201-02-09, 3095-03-08, 12919-06-09, 12178-11-09, הנדונים בפני בית המשפט במאוחד.
2.
במסגרת ההליכים האמורים הוגשו נגד המערער כתבי אישום אשר מייחסים לו עבירות של תקיפת עובד ציבור, העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, איומים, והונאה בכרטיס חיוב. ההליכים בעניינו של המערער מתמשכים זה זמן רב. נכון למועד זה, טרם נערך כל דיון לגופו של עניין בתיק, אף שמדובר בהליכים פליליים שנפתחו בשנת 2009. זאת, בין היתר נוכח התנהלותו של המערער, אשר כללה היעדרויות מרובות מן הדיונים. בגין היעדרויות חוזרות ונשנות אלה הושתו עליו ביום 21.6.2012 הוצאות לטובת אוצר המדינה, וכן הוצא נגדו צו הבאה לדיון שעתיד היה להתקיים ביום 24.6.2012. משלא התייצב לדיון הובא המערער אל אולם בית המשפט באמצעות שוטרי משטרת ישראל. במהלך הדיון אף הוחלט כי המערער ייעצר ולא ישוחרר לביתו, אלא כנגד הפקדת סך של 1,000 ש"ח בקופת בית המשפט.
3.
במהלך דיון אשר התקיים ביום 8.7.2012 ביקש המערער מבית המשפט לפסול את עצמו מלדון בתיק. לטענתו, לבית המשפט יש דעה קדומה לגביו, ולתחושתו לא יוכל להיעשות משפט צדק בעניינו. זאת, בין היתר, נוכח ההתבטאויות החריפות, לעמדת המערער, אשר השמיע בית המשפט ביחס להיעדרויותיו מהדיונים. בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת. לדברי בית המשפט, לא נתקיימו נסיבות אשר יש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכל מטרתה של הבקשה הינה להביא פעם נוספת לדחיית הדיון.
4.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני. המערער טוען כי בית המשפט לא התחשב במצבו הבריאותי עת חייבו להתייצב לדיונים השונים שנערכו בתיק. כן טוען המערער כי ההחלטות שקיבל בית המשפט בעניינו, כמו גם ההתבטאויות שהשמיע בהקשר להיעדרויותיו מהדיון, מצביעות על חשש ממשי למשוא פנים, אשר מצדיק את פסילת המותב.
עוד מעלה המערער טענות כנגד התנהלותם של השוטרים אשר הוציאו לפועל את צו ההבאה שהוצא נגדו.
5.
דין הערעור להידחות. הלכה היא, כי אין בהחלטותיו של שופט הנוגעות לניהול הדיון להביא לפסילתו, אלא בנסיבות חריגות, המצביעות על קיומו של חשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ולפגיעה בזכותו של בעל הדין להליך הוגן (ראו: ע"פ 3374/09 פקירי נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 21.5.2009); ע"פ 8340/09 אלמליח נ' מדינת ישראל , פיסקה 7 (טרם פורסם, 2.11.2009)). ערעור זה אינו מצביע על נסיבות חריגות, אשר בעטיין מתקיים חשש כאמור. החלטותיו של בית המשפט נומקו היטב, והתבססו, בין היתר, על היעדרויותיו החוזרות ונשנות של המערער מהדיונים בתיק. באשר לטענות הנוגעות להתבטאויות בית המשפט, הרי שגם באלה אין כדי להביא לפסילת בית המשפט מלדון בתיק, אלא בנסיבות חריגות המעוררות חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 6287/09 סבג נ' מדינת ישראל , פיסקה 10 (טרם פורסם, 8.10.2009)). בפרוטוקולים שצורפו לערעור לא מופיעות התבטאויות חריגות. בוודאי שאין בהתבטאויות הקיימות כדי להצביע על גיבוש דעה מוקדמת בעניינו של המערער.
6.
לפיכך, הערעור נדחה, מבלי שהמשיבה נדרשה להגיב. יש לצפות מבית המשפט שיקדם בזריזות את הטיפול בתיקים שהוגשו עוד בשנת 2009, על אף הקשיים שמציב המערער.
ניתן היום, כ"ב בתמוז התשע"ב (12.7.2012).
ה נ ש י א