פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
5500/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר-שבע, בפ.ח.פ. 1157/08, מיום 7.7.01, שניתן על ידי סגן הנשיא
ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר וצ' צפת
תאריך הישיבה:
י"ד באב התש"ע
(25.7.10)
בשם המערער:
עו"ד דייגי אורי
בשם המשיבה:
עו"ד גורדון אהד
החלטה
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער בעבירות של מעשה מגונה ואינוס, ודן אותו ל-4 שנות מאסר ו-12 חודשים מאסר על תנאי. נטען, כי החל משנת 2006 ועד למחצית שנת 2008 התגורר המערער בביתה של אשה באשדוד – אם לשני ילדים, וביניהם קטינה ילידת חודש אוגוסט 1994. על פי גרסת המשיבה, נהגה הקטינה להילוות למערער בעת שהסיע נוסעים באוטובוס בו נהג, והחל מחודש אוגוסט 2008 הוא החל לבצע בה מעשים מגונים עד שבאחד מימיו של החופש הגדול של שנת 2007 הוא גם בעל אותה.
במהלך משפטו הכחיש המערער את העובדות שיוחסו לו, וגם הקטינה חזרה בה מהגרסה המפלילה שמסרה בעת חקירתה במשטרה, גרסה שעמדה בבסיסו של כתב האישום. בתום שמיעתן של הראיות החליט בית המשפט המחוזי להעדיף את גרסת הקטינה בחקירתה, לה מצא חיזוקים בראיות נוספות של המשיבה, ומאידך, הוא דחה את עדות המבקש כבלתי אמינה. המערער הגיש לבית משפט זה ערעור על הרשעתו והעונש שהושת עליו, ובבקשה שבפני הוא עותר לעכב את ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק-הדין בערעור. לכך אין בידי להיעתר.
הרשעת המערער מבוססת על ממצאים שבעובדה ומהימנות, וכידוע בערעורים מסוג זה ניצבת בפני מי שמבקש להשיג עליהם משימה לא פשוטה. יתרה מכך, על פני הדברים לא נראה כי נפל פגם בהרשעה, הואיל ודחיית עדותה של הקטינה בבית המשפט התבססה גם על חיזוקים שנמצאו לגרסתה המפלילה. וכך לדוגמה העידו שלושה מצילים בחוף הים (אושרי סוויסה, רועי רבינוביץ ויוסף לישר), כי הבחינו במערער ובקטינה מתנהגים כזוג אוהבים ומעשיהם היו בעלי אופי מיני מובהק. נראה כי התנהגות המערער והקטינה לא הותירו ספק בלבם של המצילים, ועל כן הם החליטו להזעיק את מנהל החופים ואחר כך הוזעקה גם המשטרה. השוטרים מלי מנשה וטל זוהר שהגיעו לזירה וצפו על הנעשה, התרשמו אף הם כי אין מדובר ביחסים המקובלים בין "הורה" לבתו.
הנה כי כן, עדותה של המתלוננת בבית המשפט על טיב מערכת היחסים שבינה למערער, נסתרה בעדויות שלכאורה לא היה מקום לפקפק במהימנותן, וגם בכך יש כדי להצביע על סיכוייו של הערעור כנגד ההרשעה. ככל שהרשעה זו תישאר על כנה, כי אז נראה שהעונש שהושת על המערער תואם את רמת הענישה הנוהגת, ומאידך, הוא ארוך דיו כדי להבטיח שהערעור יישמע זמן ניכר לפני שהמערער יסיים לשאת בו.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום ט"ו באב התש"ע (26.7.10), במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, עד לשעה 10:00.
ניתנה היום, י"ד באב התש"ע ( 25.07.2010).
ש ו פ ט