ע"פ 5505/20 מנחם אלינוי נ. מדינת ישראל

השופטת י' וילנר:

1.

שמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו ביום 1.11.2020, ובתוך כך, שמענו את הצעת באת-כוח המדינה לפיה נוכח נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, הערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי יתקבל חלקית, כך שעונש המאסר בדרך של עבודות שירות יקוצר ויידחה במספר חודשים או שיבוא תחתיו עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף מקסימלי של 550 שעות. כן טענה באת-כוח המדינה כי יש להותיר על כנו את הפיצוי שנפסק לנפגעת העבירה, אך הסכימה לפריסת תשלום הפיצוי באופן אשר יאפשר למערערת לעמוד בתשלומים.

2.

תחילה, יצוין כי התרשמנו מן הנזק הכבד אשר הסבה המערערת לנפגעת העבירה – נזק הבא לידי ביטוי במישור הפיזי ובמישור הנפשי כאחד, ואשר השפיע באופן ניכר על כל מהלך חייה של נפגעת העבירה, ואף כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות. אשר על כן, ראינו לדחות את הערעור דנן ככל שהוא נסוב על שיעור הפיצוי שנפסק לנפגעת העבירה.

3.

לצד האמור, נתנו דעתנו להליך השיקום הרציני והמרשים שעברה המערערת, כפי שזה עולה גם מתסקיר שירות המבחן, ואשר בגדרו היא הביעה חרטה כנה על הפגיעה שגרמה לנפגעת העבירה, התמסרה להליך טיפולי, ועשתה כל שביכולתה על מנת לנהל אורח חיים תקין. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי המערערת, בת 29, היא אם חד-הורית לילד בן 12, נעדרת גורמי תמיכה משמעותיים, עובדת שעות ארוכות תמורת שכר מינימום ומצויה במצב כלכלי מורכב. נוכח האמור, אנו סבורים כי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות אשר נגזר על המערערת עלול לקטוע את הליך שיקומה, שמא אף להסיגו לאחור, וכן לפגוע ביכולתה להשתכר ולשלם את הפיצוי שנפסק לטובת נפגעת העבירה.

4.

לאור הנסיבות המיוחדות המתוארות לעיל, ובשים לב לעמדת המערערת ביחס להצעת באת-כוח המדינה בדיון שנערך לפנינו, אנו מקבלים את הערעור על גזר הדין, כך שתחת עונש המאסר בדרך של עבודות שירות תבצע המערערת 400 שעות של שירות לתועלת הציבור. כמו כן, צו המבחן שניתן בגזר דינו של בית המשפט המחוזי יוארך למשך שנה מיום מתן פסק דין זה. עוד אנו מורים על פריסת תשלום הפיצוי לנפגעת העבירה לתשלומים חודשיים רציפים ושווים בסך של 2,500 ש"ח כל אחד, אשר ישולמו על-ידי המערערת ביום הראשון לכל חודש, החל מיום 1.12.2020. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.