ע"פ 5577/07 ג'פרי סת נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

באחד מימיו של חודש יוני 2006, הגיע המערער לנמל חיפה כדי לשחרר מן המכס ארגז הרשום על שמו, ושייובא לישראל בדרך הים. בבדיקה של תכולת הארגז נמצאו מוחבאים בדופן כפולה רובה צלפים, רובה חיצים, מכשיר להרכבת כדורים המשמש לייצור עצמי של תחמושת, דלקן ובו 2 ליטר של אבק שריפה, 6500 כדורים ריקים, 49 קופסאות שבכל אחת היו ארוזות 100 פיקות, 5 קופסאות שכל אחת מהן הכילה 20 כדורים, 7 קופסאות תרמילים ירויים, ו-12 קופסאות שבכל אחת מהן היו כ-100 קליעים.

המערער הודה בעובדות האמורות, אולם הכחיש את גרסת המשיבה לפיה על רקע דעותיו האידיאולוגיות ייובאו פריטי התחמושת כדי שישמשו נגד ערבים. בסוגיה אחרונה זו עסק בית המשפט המחוזי, ובסופו של יום קבע כי טענת המשיבה לעניין זה לא הוכחה. בעקבות כך הורשע המערער בעבירות של יבוא נשק, החזקת אביזרים של נשק וניסיון להחזיק, להוביל ולייצר נשק שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 144(ב2), 144(א) ובשלוב עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המערער ל-30 חודשי מאסר, ו-18 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

המערער סבור כי בית המשפט המחוזי היקשה עליו את ידו, אף שייבא את הנשק בו החזיק בארה"ב כדין למטרה כשרה – הענקתו כשי לצה"ל. גרסה אחרונה זו עוררה בלבנו תהיות, הואיל ומי שמתכוון למסור נשק לצבא, אינו נדרש להטמין אותו בארגז בעל דפנות כפולות, ומכל מקום יקדים ויודיע על כוונתו לרשויות הצבא או למצער יצהיר עליו במסמכי היבוא. העובדה שהמערער לא נהג כך היא המלמדת שבגרסתו רב הנסתר על הנגלה.

הנה כי כן, מדובר במי שייבא לישראל כמות חריגה של נשק ותחמושת, והרי קבענו בעבר שחומרתן של עבירות אלו מופלגת והסכנה הנשקפת מהן לשלום הציבור רבה. בנסיבות אלו העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.