ע"פ 5703/07 ויאצסלב קבוש נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר בפועל שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ברקאי) מיום 27.5.07 בת"פ 8361/05.

ב.

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי (בהחלטה מיום 4.12.06) בעבירות של ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה חמורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והיזק בזדון. לפי הנאמר בכתב האישום, ביום 23.11.05 בשעות הערב תקפו המבקש ואדם נוסף, שזהותו אינה ידועה למשטרה, את ליאוניד פופקוב (להלן המתלונן ), גנבו ממנו שרשרת זהב שענד לצווארו, ובעטו בכל גופו ובראשו בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, עד שזה איבד את הכרתו. עוד נאמר בכתב האישום כי לאחר שהשניים הבחינו בניידת משטרה שעברה במקום ובה שוטר ומתנדב, החלו לברוח, וכי המבקש, לאחר שהשיגוֹ המתנדב וניסה לעצרו, תקף את המתנדב והתנגד למעצרו. בית המשפט קבע כי המבקש ביצע את המעשים המיוחסים לו, בהעדיפו את גירסותיהם של השוטר, המתנדב ואשת המתלונן על פני גירסת המבקש, שכפר בעובדות כתב האישום.

ג.

(1) תסקיר שירות המבחן למבוגרים שהוגש בעניינו של המבקש (מיום 14.5.07) פירט את נסיבותיו האישיות. מן התסקיר עולה, כי המבקש, בן יחיד להוריו, איבד את אימו בגיל צעיר וגדל בבית סבו וסבתו, עימם עלה לארץ בשנת 1997 ועימם הוא מתגורר עד היום. לאחר הגעתו לארץ שירת המבקש בצבא במשך כשנה, ועבד במשך תקופות ארוכות. מן התסקיר עולה, כי המבקש צרך אלכוהול בעבר, וכי בהיותו בהשפעת האלכוהול התקשה לשלוט על דחפיו ולהציב גבולות ברורים להתנהגותו, כהתרשמות שירות המבחן. נמסר, כי בהמלצת שירות המבחן הועמד המבקש במסגרת התיק דנא תחת פיקוח ושולב במסגרת גמילה מאלכוהול, ובמהלך תקופת הפיקוח עשה המבקש שינוי משמעותי בדפוסי התנהגותו וחשיבתו, ונמנע מצריכת אלכוהול. נוסף על כך, נמסר, כי המבקש הודה בביצוע העבירה ונטל אחריות מלאה על מעשיו, וכן הביע צער על פגיעתו במתלוננים ורצון לפצותם. נוכח האמור, המליץ השירות על הטלת עונש הרתעתי ועונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכן עונש של פיצוי המתלוננים. צויין בתסקיר, כי להתרשמות שירות המבחן עונש מאסר בפועל עלול לגרום נסיגה במצבו של המבקש, ולפגוע בתהליך השינוי שעבר.

(2) ביום 27.5.07 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המבקש. בית המשפט תיאר את השיקולים הנוגדים שהובילו להחלטתו – מזה חומרת העבירה ומדיניות ההחמרה בענישה בכגון דא, ומזה - נסיבותיו האישיות של המבקש, החרטה הכנה על מעשיו והצעדים המשמעותיים שעשה לקראת שיקום, כמו גם התקופה הממושכת בה שהה במעצר, כארבעה חודשים, ובמעצר בית מלא, כחמישה חודשים. בהתחשב בכל אלה השית בית המשפט על המבקש עונש מאסר בפועל של שמונה עשר חודשים, בהפחתת ימי מעצרו (כארבעה חודשים), מאסר על תנאי לשמונה חודשים ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח. בית המשפט נעתר לבקשת המבקש, ועיכב את ביצוע גזר הדין עד יום 10.7.07.

ד.

המבקש עירער בבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובמקביל מבקש עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. לטענת המבקש, סיכוייו להצליח בערעור גבוהים בכל הנוגע להרשעתו בעבירה של ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות - בפרט בשל ביסוס ההרשעה על עדות שמיעה של אשת המתלונן, בניגוד, לטענת המבקש, לתנאי קבלתה של עדות שמיעה. המבקש סבור, כי יש להיעתר לבקשתו בהתחשב בנסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר המבחן, בהליך הטיפולי בו הוא נוטל חלק ובהמלצת שירות המבחן, וכן בתקופת המאסר הקצרה הצפויה, בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, ובהתנהגותו של המבקש בהליכי בית המשפט קמא.

ה.

(1) בדיון טען בא כוח המבקש כי כיוון שלשולחו נותרו 14 חודשי מאסר ברוטו (18 חודש בניכוי 4 חודשי מאסר) ואין לו כל עבר פלילי, והוא מצוי בהליך אינטנסיבי לגמילה מאלכוהול ועל כן יש סיכוי כי עונשו יופחת, ובשל כך מתבקש העיכוב; אחרת יתכן שתסוכל מטרת הערעור. הוזכרו ערבויות טובות הקיימות בתיק. עוד נטען באשר לראיות, לעניין ניסיון השוד.

(2) באת כוח המדינה הודיעה על התנגדות לבקשה, וכן על כוונת המדינה להגיש ערעור מצדה על קולת העונש. לשיטת המדינה, העבירה העיקרית היא החבלה בכוונה מחמירה, ולאו דווקא ניסיון השוד.

ו.

לאחר העיון החלטתי להיעתר לבקשה. הטעם העיקרי הוא הזמן הקצר יחסית שנותר לריצוי העונש, קרי, 14 חודש "ברוטו", בסדר גודל שעל פי רוב ניתן לגביו עיכוב ביצוע. אכן, אף לדעתי המשוכה שעל פניה על המבקש לחלוף היא גבוהה, ואל נכון ציינה השופטת קמא כי לא מיצתה את הדין, בהעדיפה אינטרס שיקומי; הקלה מעבר לכך אינה עניין פשוט, וכמובן אין בכך כדי להביע דעה על ערעור המדינה אם יוגש. עם זאת, כדי לאפשר למערער – שעברו נקי, והמתמודד לשיקום מאלכוהול לאחר הפרשה נשוא התיק, כעולה מן התסקיר – את יומו הערעורי ולא לכבול את ידיו של בית משפט זה, ראיתי מקום לעיכוב (ראו גם בדומה לאחרונה ע"פ 5432/07 סרסור נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בא כוח המבקש הפנה גם לתיקים אחרים בהם ניתן עיכוב ביצוע כשתקופות המאסר שנגזרו היו ארוכות יותר, ואכן היו כאלה – אולם מקרה מקרה לנסיבותיו, ויש מן הסתם דוגמאות בכיוון ההפוך.

ז.

תנאי הערובה הקיימים יעמדו בעינם, והמבקש מוזהר כי עליו להקפיד על קיומם ככל משפטם וחוקתם. כאמור, מתקבלת הבקשה בכפוף לכך.