פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5737/14 אחמד אבו שנב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מי שהורשע בשוד בנסיבות מחמירות ובעבירות תעבורה, ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל. נקבע כי העונש הולם, וכי סירובו של המערער להשתלב בטיפול ואי תשלום הפיצוי הם שיקולים לחומרה. עוד נקבע כי זכותו לבקש שחרור בתום שני שליש ממאסרו נותרה בעינה.

העובדות

המערער הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ופיצויים למתלוננים. המערער סירב להשתלב בקבוצה טיפולית במאסרו ולא שילם את הפיצוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בעונש של 20 חודשי מאסר בפועל שנגזר על המערער בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר ונהיגה ללא רישיון וביטוח?
  2. 2.האם הדיון בגזר הדין היה ממצה דיו?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר הוא, למצער, עונש הולם ואין מקום להתערב בו

    ״לא ראינו יסוד בטענה שהדיון בגזר הדין לא היה ממצה דיו ואנו סבורים כי העונש הוא, למצער, עונש הולם״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    סירוב הנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית במאסר ואי תשלום פיצוי ניתנים למשקל בגזירת העונש

    ״לא מן המותר להזכיר כי המערער סרב במאסרו להשתלב בקבוצה טיפולית, ואף לכך יש לתת משקל״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עונש הולם
  • סיוע לשוד בנסיבות מחמירות
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • נהיגה ללא רשיון נהיגה
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

5737/14

לפני:

כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט מ' מזוז

המערער:

אחמד אבו שנב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בחיפה מיום 14.7.2014 ב-ת"פ 24868-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת

ת' שרון נתנאל

תאריך הישיבה:

כ"ד בחשון התשע"ה

(17.11.2014)

בשם המערער:

עו"ד בריק פארס

בשם המשיבה:

עו"ד חיים שוויצר

בשם שירות המבחן למבוגרים:

גב' ברכה וייס

פסק-דין

1.

לא ראינו מקום לבקש תשובה מהמדינה בהליך זה.

2.

המערער הורשע בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), סיוע לשוד בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 30 ו-402(ב) לחוק העונשין), נהיגה ללא רשיון נהיגה (לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961) ונהיגה ללא פוליסת ביטוח (לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970). הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל, וכן לעונשי מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי ופיצויים למתלוננים. לא ראינו יסוד בטענה שהדיון בגזר הדין לא היה ממצה דיו ואנו סבורים כי העונש הוא, למצער, עונש הולם.

לא מן המותר להזכיר כי המערער סרב במאסרו להשתלב בקבוצה טיפולית, ואף לכך יש לתת משקל. הפיצוי הכספי, שהוא מתון, לא שולם אף הוא. אין אנו רואים אפוא הצדקה להתערב בעונש.

3.

בשולי הדברים: המערער לא הגיש בקשה להשתחרר בתום ריצוי שני שליש ממאסרו, ולדברי בא כוחו הדבר נבע מאי מודעות מספקת לזכות. זכותו של המערער היא לפנות בבקשה גם בשלב זה.

4.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשע"ה (17.11.2014).

המשנָה לנשיא

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שנגזר הוא, למצער, עונש הולם ואין מקום להתערב בו
  2. 2סירוב הנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית במאסר ואי תשלום פיצוי ניתנים למשקל בגזירת העונש