ע"פ 5746/08 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בביצוען של עבירות אחדות – ניסיון אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, ובעקבות כך דן אותו ל-45 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 40,000 ש"ח. על פי העובדות בהן הודה, היה המערער ידיד משפחתה של קטינה (ילידת חודש נובמבר 1989), אשר נהגה בשנים 2001 עד 2002 לטפל בכלבו. הוא נהג לבקר בביתה ואף היא נהגה לבקר בביתו, ובמפגשים אלה ביצע בה המערער עבירות מן חמורות שעל פרטיהן לא נחזור מחמת כבודה של הקטינה.

2.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש. בא-כוח המערער אינו חולק על כך שהעונש אינו חורג מרמת הענישה הנוהגת, ואפשר שהוא אף נוטה לקולא, אולם להשקפתו הוא עונש קשה בנסיבותיו המיוחדות של שולחו. נטען, כי מדובר במי שבריאותו לקויה – סובל מיתר לחץ דם, מחלת ריאות כרונית, בלבו הושתל קוצב, והוא עבר אירוע מוחי, וכתוצאה מכל אלה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 70%. כן נטען, כי המערער עשה ניסיונות אובדניים ומסוכנותו המינית נמוכה.

3.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערער ביצע במשך תקופה ארוכה, עבירות מין רבות וחמורות בקטינה שאותה עת היתה ספק-ילדה ספק-נערה. מעשיו הותירו בנפשה של קורבנו צלקות שספק אם יימצא להן מרפא, ודי לעיין בתסקיר הנפגע כדי להבין עד כמה מרחיקת לכת היתה השפעתן ההרסנית של העבירות על הקורבן. מול מציאות זו מתגמדות נסיבותיו האישיות של המערער. אכן, אלו אינן פשוטות, אולם בית המשפט המחוזי נתן עליהן את דעתו, ולא ראינו מקום או עילה להוסיף ולהקל עם המערער.

הערעור נדחה.