ע"פ 5773/09 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

זו בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של שלוש שנים שהוטל על המבקש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה.

2.

המערער הורשע בביצוע עבירות מין במשפחה, בעבירת איומים, וכן בעבירות תקיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות. עבירות המין, התקיפה והאיומים בוצעו כלפי בתו הקטינה של העורר, ילידת 1993; הוא הורשע גם בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בנו הקטין, יליד 1995.

3.

העבירות כלפי הבת כרוכות בנסיבות הבאות: המבקש הסיע את בתו המתלוננת מביתו שבסחנין לבית אמה בעכו. הוא לקח אותה לחוף הים בעכו, בתואנה כי הוא רוצה להכיר לה את חברתו. משהגיעו השניים לחוף הים, ביקש המבקש מן המתלוננת לעבור מן המושב האחורי של הרכב אל המושב הקדמי שליד הנהג. כששאלה המתלוננת מתי מגיעה חברתו של המבקש, דרש ממנה לשתוק. לאחר מכן, החל המבקש לממש את גבה של המתלוננת מתחת לחולצתה, נישק את גבה וביקש לנשקה על פיה, אך המתלוננת סירבה. הוא נישק את המתלוננת על לחיה, תוך שהוא מכנה אותה "אהובתי", ולאחר מכן החל לנשקה על פיה. המבקש דרש מן המתלוננת לפתוח את פיה, ואז החדיר את לשונו לפיה. בהמשך מישש את רגלה, התיישב עם גופו על רגליה, ונשכב עליה כאשר פניו מופנים אל פניה. חרף בקשות המתלוננת כי יחדל ממעשיו, המשיך המבקש לנשק את המתלוננת תוך שהוא מחדיר את לשונו אל פיה, ניסה להוריד את מכנסיה, ומישש את איבר מינה. המתלוננת הרחיקה את ידו של המבקש, ואז מישש את איבר של המתלוננת מעל לבגדיה. כמו כן, מישש המבקש את חזה של המתלוננת, הכניס את ידו מתחת לחולצתה והפשיל את חזייתה. במהלך מעשיו אלה קרע את חולצתה של המתלוננת ושרט אותה בחזה. בתגובה לכך אמרה המתלוננת למבקש: "אבא תסתכל מה עשית לי", והוא השיב כי לא קרה דבר ואין מה לפחד. לאחר מכן, דרש המבקש מן המתלוננת להסיר את חולצתה, תוך איומים שאם לא תעשה כן, הוא יכה אותה ויחטוף אותה מבית הספר מבלי שאיש יידע על כך. עקב כך, הסירה המתלוננת את חולצתה. המבקש זרק את החולצה לפח אשפה שהיה בסמוך, ונתן למתלוננת ללבוש חולצה אחרת במקומה. לאחר מכן שב המבקש ואיים על המתלוננת, כי אם תספר על מעשיו, הוא יחטוף אותה מבית הספר.

4.

הרשעתו של המבקש באישום השני , נסבה על תקיפתו את המתלוננת בכך שסטר לה על פניה והיכה אותה באמצעות חגורה, וכן איים עליה, עקב חשדו כי היא נמצאת בקשר עם בנים. ההרשעה באישום השלישי נסבה על תקיפת המבקש את בנו הקטין בחדרו בבית בו התגורר, בכך שסטר לו על פניו, לאחר שהקטין הפריע לאמו. כתוצאה מכך, נגרמה לקטין חבלה של ממש. הרשעת המבקש בעבירות נעשתה בעקבות שמיעת הוכחות וקביעת ממצאים בידי בית המשפט המחוזי.

5.

בית המשפט המחוזי גזר על המבקש שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו, וכן מאסר על תנאי. כן חוייב המבקש לשלם למתלוננת פיצוי בסך 20,000 ש"ח בתשלומים.

6.

לאחר מתן גזר הדין, נענה בית המשפט המחוזי לבקשת המבקש לעכב את ביצוע המאסר בפועל, ודחה את מועד תחילת ריצוי המאסר ליום 15.7.09. במועד זה החל בריצוי עונשו.

7.

המבקש ערער לבית משפט זה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, וביקש כי עונש המאסר יעוכב עד להכרעה בערעור.

לטענתו, הוא היה משוחרר בתנאים במהלך המשפט, והוא הדין גם לאחר מתן גזר הדין, ובמשך כחודש ימים, וניתן להמשיך בתנאים אלה שלא הופרו עד להכרעה בערעור. כן הוא טוען, כי אם לא ישוחרר, עלול ערעורו להתייתר. הוא חסר עבר פלילי ולא נשקפת מפניו כל סכנה לציבור. לטענתו, מדובר בתיק מורכב, שיש בו תמיהות לא מעטות, וביחס לחלק מן הקביעות אין הסבר מניח את הדעת.

8.

המדינה מתנגדת לעיכוב ביצוע מאסרו של המבקש. לטענתה, לאור אורך תקופת המאסר, אין חשש כי תחילת הריצוי ייתר את הערעור. סיכויי הערעור אינם טובים מאחר שפסק הדין נשוא הערעור נשען בעיקרו על ממצאי מהימנות מובהקים, שאינם מקימים עילת התערבות ערעורית בדרך כלל.

9.

אין מקום לעיכוב ביצוע עונש המאסר בנסיבות ענין זה. אשר לסיכויי הערעור – אין לומר כי הם טובים בשים לב לעובדה כי פסק הדין מבוסס בעיקרו על ממצאים של מהימנות וקביעות עובדה, ובאשר לאלה, סיכויי התערבות ערכאת ערעור אינם גבוהים. אשר לעונש – בשים לב לאופי ההרשעות, יקשה לומר כי סיכויי הערעור על חומרת העונש גבוהים, מה גם שתסקיר המבחן שניתן בעניינו של המבקש אינו כולל המלצה טיפולית חיובית.

יתר על כן, תקופת המאסר שנגזרה על המבקש איננה קצרה, ואין חשש של ממש כי תחילת ריצוי העונש תייתר את תכליתו של הערעור מבחינת משך תקופת המאסר. לא הועלה טעם מיוחד המצדיק סטייה מן הכלל הרחב לפיו עונש שנגזר יש לרצותו באופן מיידי כדי להשיג את האפקטיביות המלאה של ההליך הפלילי.

בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.