ע"פ 5785/09 האשם חאג נ. מדינת ישראל

1.

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה ( כב' השופט י' גריל ), אשר דחה את בקשת העורר לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו על ידי בית משפט השלום בקריות, עד להכרעה בערעורו התלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי.

2.

העורר הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת נשק שלא כדין. עיקרה של ההרשעה בכך כי הוא נמצא מחזיק ביום 23.1.09 באקדח ובאביזרים ותחמושת של אקדח – שתי מחסניות עם כדורים, בלא היתר. ביום 28.6.09 נגזר דינו, והוטל עליו עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, אותו אמור היה להתחיל לרצות ביום 15.7.09. כן, הוטל עליו עונש של 10 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים.

3.

העורר ערער על גזר דינו לבית המשפט המחוזי בחיפה, ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, עד להכרעה בערעור. בית המשפט קמא דחה את הבקשה. בהחלטתו, התייחס לחומרת העבירה בה הורשע העורר על פי הודאתו, להרשעותיו הקודמות, וכן לעמדת שירות המבחן, לפיה העימותים הרבים של העורר עם החוק לא הביאו לשינוי בהתנהגותו. בית המשפט קמא דחה את טענת הסניגור כי תחילת ריצוי העונש שנועד ליום 15.7.09 עשויה להפוך את הערעור לתיאורטי, באומרו כי הערעור אינו כנגד הכרעת הדין, אלא כנגד גזר הדין, ולעניין זה, גם אם עונשו של העורר יומתק על ידי ערכאת הערעור, הרי שלא יהיה בכך כדי להפוך את הדיון בערעור לתיאורטי. לצד זאת, הורה בית המשפט על הקדמת הדיון בערעור לתאריך 3.9.09.

מכאן הערר שבפני.

4.

העורר מנמק את עררו בכך שסיכויי ערעורו טובים, והמאסר שנגזר עליו הינו קצר, בפרט לאחר שינוכו ממנו חודש ויום בהם שהה במעצר. עוד הוא טוען, כי לאור העובדה שזהו מאסרו הראשון, ועברו אינו מכביד, קיים סיכוי טוב כי ינוכה שליש ממאסרו. באופן כזה, דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע ריצוי המאסר עלולה לייתר את שמיעת הערעור.

העורר מציין, כי הוא משוחרר למעצר בית מזה כשישה חודשים, ובמהלך תקופה זו לא יוחסה לו כל התנהגות שיש בה כדי לעורר אי אמון בו. לדבריו, הוא עמד בכל תנאי השחרור, התייצב לכל הדיונים בעניינו, והוכיח כי ניתן לתת בו אמון.

לטענת העורר, בית המשפט קמא נתן משקל מכריע לסיכויי ערעורו, כאשר התייחס לעברו הפלילי ולתסקיר שירות המבחן, ולא שקל שיקולים נוספים. הוא טוען, כי לערכאת הערעור עומדת האפשרות לגזור עליו עונש בעבודות שירות, ובמסגרת השיקולים לצורך עיכוב ביצוע, יש להעניק משקל מרכזי לחשש מפני פגיעה בלתי הפיכה בחירותו, אם לאחר מאסרו יתברר בדיעבד כי המאסר, כולו או חלקו, היה בלתי מוצדק. לאור האמור, מבקש העורר כי בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע גזר דינו עד למתן פסק דין בערעור.

6.

המדינה טוענת בתגובתה כי העבירה בה הורשע העורר – החזקת נשק לא כדין, היא חמורה. לעורר הרשעות קודמות בעבירות שונות. תסקיר שירות המבחן בעניינו אינו כולל המלצה שיקומית. בנסיבות אלה, סיכויי הערעור נמוכים, ואין מקום לעיכוב ביצוע מאסרו של העורר מחשש סיכון לציבור.

7.

העבירה בה הורשע העורר היא בעלת חומרה. עניינה החזקת נשק שלא כדין שנסיבותיה הן – החזקת אקדח בתא המטען של הרכב, ובו מחסנית טעונה 8 כדורים, ובצמוד לאקדח נתפסה מחסנית נוספת ובה 15 כדורים המתאימים לאותו אקדח. העורר טען להגנתו כי האקדח הוחזק על ידו להגנה עצמית בלא היתר מאחר שלא יכול היה לקבל היתר עקב הרשעותיו הקודמות.

תסקיר המבחן שהוגש בעניינו של העורר אינו חיובי, ואין בו המלצה טיפולית כלשהי. הטעם לכך נעוץ בהרשעותיו הקודמות, ובעובדה כי לאורך שנים לא חל בעורר שינוי התנהגותי, והוא לא הפיק לקחים מתוצאות מעורבותו הפלילית.

מנגד, בצד הרשעותיו הקודמות, נראה כי העורר לא ריצה בעבר עונש מאסר בפועל. משך המאסר שהוטל עליו בהליך זה הוא קצר יחסית – 12 חודשים – ובניכוי תקופת מעצרו, ובניכוי שליש, הוא מתקצר עוד יותר. מועד שמיעת הערעור נקבע ליום 3.9.09, כך שנותר רק מעט למעלה מחודש ימים עד להכרעה הצפויה בערעור. העורר משוחרר בתנאים מאז תחילת המשפט, ולא נמסר על הפרות כלשהן מצידו.

בתנאים אלה, לאור המועד הקרוב לשמיעת הערעור, וכדי לאפשר לערכאת הערעור להפעיל את מלוא שיקול הדעת העונשי בעניינו של העורר, אני מורה על קבלת הערר ועל עיכוב ביצוע תחילת מאסרו עד להכרעה בערעור.

תנאי השחרור הקיימים, הכוללים איזוק אלקטרוני, יעמדו בעינם עד להכרעה בערעור. לתנאים אלה יתווסף תנאי של התייצבות בתחנת המשטרה הסמוכה למקום מגוריו של העורר פעמיים בשבוע, בימים ב' וה', בליווי אחד הערבים.