פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים פליליים
ע"פ
582/12
לפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערים:
1. חוסני סייד
2. זאקי אלחממדה
3. להב בניטה
4. ישראל אוחנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
(השופט
א' ביתן
) שלא לפסול עצמו מלדון בתיקים
פליליים 33717-05-11, 33717-02-11, 38772-07-11,
ו-27889-10-10 מיום 29.12.2011
בשם המערערים:
עו"ד מוטי בניטה
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ביתן ) שלא לפסול עצמו מלדון בתיקים פליליים 33717-05-11, 33717-02-11,
38772-07-11, 27889-10-10. החלטות הפסלות ניתנו כולן ביום 29.12.2011, והערעור הוגש ביום 19.1.2012.
כידוע, טענת פסלות היא מהטענות שצריכות לעלות מייד, ללא כל שיהוי. המבקש לפסול את השופט הדן בעניינו, תהא הסיבה אשר תהא, אל לו להתמהמה. העלאת טענת פסלות בשלב מתקדם של ההליך פוגעת בסדרי עבודתו של בית המשפט ובאינטרסים חיוניים של הצדדים להליך (ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' יהודה , פ"ד מה(3) 790, 791 (1991)). כלל זה חל ביתר שאת על ערעור הפסלות, באשר לו נקבעה בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מגבלת זמנים קשיחה. כך, קובע סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי כי "הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט." סעיף 148 ממשיך וקובע כי טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם לכללים הקבועים בסעיף 147, ביניהם, כאמור, הכלל הקבוע בסעיף-קטן (ב) (ראה גם י' מרזל דיני פסלות שופט 338-340 (2006)).
הערעור שלפניי הוגש, כאמור, ב-19.1.2012, שלושה שבועות לאחר שניתנו החלטות הפסלות. לאיחור זה לא נלווה כל הסבר או טעם, ואף לא הוגשה בקשה למתן להגשת הערעור באיחור. בנסיבות אלה, דין הערעור להידחות על הסף. למעלה מן הצורך אציין כי מדובר בערעור כוללני, המבקש הלכה למעשה לפסול את בית המשפט מתיקים רבים (ואולי מכל התיקים) בהם מתדיין עורך-הדין בניטה לפניו, וזאת מבלי שמובא בדל ראיה – פרוטוקולים, תצהירים וכדומה – לביסוס הטענות שבבסיס ערעור הפסלות.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ז בטבת התשע"ב (22.1.2012).
ה נ ש י א ה