ע"פ 5875/99 מיכה פרדרו נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בביצוע עבירות של מעשה סדום בנסיבות אינוס, נסיון לבצע מעשה סדום בנסיבות אינוס ומעשה מגונה בנסיבות אינוס. מעשים אלו בוצעו פעמים רבות בנערה כבת 17 שלמדה בבית-הספר התיכון שבו עבד המבקש כשרת.

לאחר ביצוע מעשים אלה לקה המבקש בשבץ מוחי וגם ליבו נפגע. בית-המשפט המחוזי, בהתחשב בנסיבות אלה, הטיל עליו עונש מאסר של שבע שנים, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

המבקש ערער על גזר-הדין בלבד והחל בריצוי עונשו. עתה, במקביל, ביקש לעכב את ביצוע העונש והוא עותר היום להפסיק את ביצועו.

טענתו של המבקש היא כי מצבו הבריאותי מקשה עליו מאוד לשאת את עונש המאסר וכי קיים סיכוי טוב שבהתחשב במצב זה יתקבל ערעורו על חומרת העונש.

אינני רואה מקום להיעתר לבקשה. חולניות היא עילה לשחרור ממאסר והסמכות בעניין זה נתונה לוועדות המתאימות, הפועלות על-פי דין, אשר בידיהן שיקול-הדעת להחליט אם אמנם מצדיק מצב בריאותו של המבקש שחרור ממאסר או שמא ניתן לטפל בו בין כתלי הכלא.

עם זאת, נראה לי כי היות שערעורו של המבקש הוגש על גזר-הדין בלבד, ניתן יהא לשמוע אותו בהקדם.

אני דוחה איפוא את הבקשה ומורה כי יש לשמוע את הערעור שהגיש המבקש, אם ניתן במהלך חודש ספטמבר, ולכל המאוחר בתחילת חודש אוקטובר.