ע"פ 6019/09 אשרף קילאני נ. מדינת ישראל

1.

ביום 24.6.09 נגזר דינו של המבקש בבית המשפט המחוזי בירושלים. על המבקש הושתו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה במשך 4 שנים. מיד לאחר מתן גזר הדין ביקש הסניגור, כי ריצויו של העונש יעוכב. בית המשפט הורה על אתר על עיכוב ביצוע עד ליום 26.7.09. המבקש הגיש היום - 23.7.09 - ערעור ויחד עמו בקשה לעיכוב ביצועו של העונש עד להכרעה בערעור. הדיון בבקשה נקבע ליום 26.7.09, הוא היום בו על המבקש להתייצב לריצוי העונש. הובאה בפניי בקשה של הסניגור לדחיית הדיון. המשיבה מתנגדת לדחייה.

2.

כבר ביום 24.6.09 ידע המבקש כי עליו להתייצב לריצוי העונש ביום 26.7.09. אף על פי כן, השהה המבקש את הגשת הערעור באופן שהוגש אך היום, היינו שלושה ימים לפני מועד ההתייצבות. יתירה מכך, היום הוא יום ה' בשבוע ועל המבקש להתייצב לריצוי העונש ביום א' הקרוב. אין כל הסבר מדוע לא ניתן היה להגיש את הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע תוך זמן קצר לאחר שבית המשפט המחוזי קבע את המועד להתייצבות. אילו הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע היו מוגשים תוך זמן סביר לפני המועד שנקבע לריצוי העונש, ניתן היה לדון בבקשה לעיכוב ביצוע זמן מספיק לפני מועד ההתייצבות. משהמבקש וסניגורו חיכו עד לרגע האחרון, אין להם להלין אלא על עצמם.

3.

היה והמבקש יודיע עוד היום כי הוא יתייצב לריצוי העונש ביום 26.7.09, כי אז יידחה הדיון במספר ימים. היה ולא תימסר הודעה כאמור עוד היום ייערך הדיון במועד שנקבע - 26.7.09, שעה 09:00.