ע"פ 603/22 זיו צורן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מרמה בתאגיד (7 עבירות); חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

(18 עבירות); זיוף בכוונה לקבלת דבר; הכללת מידע בדו"ח אשראי והמידע התקבל בעבירה; פגיעה בפרטיות; מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

בית המשפט קמא גזר את עונשו של המערער ל-24 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור למשך 3 שנים מתום ריצוי עונשו את העבירות בהן הורשע וקנס כספי.

לפירוט העובדות והוראות החיקוק בהן הורשע המערער, ראו כתב האישום המתוקן וגזר דינו של בית המשפט המחוזי מיום 24.12.2021.

המערער לא השלים עם עונש המאסר בפועל שהושת עליו והגיש ערעור לבית משפט זה בנוגע לרכיב ענישה זה ובקשה לעיכוב ביצועו, עד למתן הכרעה בערעור.

לטענת המערער, גילו (יליד שנת 1971), חלוף השנים מאז ביצוע המעשים בגינם הורשע (9 שנים, בוצעו בשנת 2013), מהות העבירות שבהן הורשע וטיבן שלא נמנות על העבירות שמגלות מסוכנות, היותו ללא עבר פלילי כלל עד ליום ביצוע העבירה (למערער עבר ישן (2014) והוא מינורי מאוד). התנהלותו התקינה במהלך ההליך הפלילי שכללה התייצבות לכל הדיונים, הפקדת סכום כספי של 20,000 ש"ח וערבות אישית וצד ג' על סכום זהה, כמו גם הפקדת דרכונו והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו, כל אלה להבטחת התייצבותו – מצביעים, לטענתו, על כך שאין בדחיית ריצויו של עונש המאסר, כמבוקש על ידו, משום פגיעה באינטרס הציבורי שמכוון לאכיפה אפקטיבית של גזר הדין, בפרט לנוכח העובדה שהמשיבה התמהמהה בהגשת כתב האישום במשך 5 שנים לאחר ביצוע העבירות.

המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב הביצוע ומפנה להלכת שוורץ על הפרמטרים שנקבעו בה. לטענתה, מדובר בעבירות בתחום הסייבר שנעשו על ידי מי שהייתה לו יכולת וגישה לבצע אותן. אמון הציבור מחייב במקרה שלפנינו ריצוי של תקופת המאסר במידי, מה גם שמדובר בעונש מאסר של 24 חודשים. לדברי המשיבה, מדובר במי שמעל למעשה באמון הציבור וגרם לכך שבנקים ייתנו הלוואות לאנשים שאלמלא פעולותיו לא היו מקבלים את ההלוואות הללו. מוסיפה המשיבה וטוענת כי גם אם יזכה המערער להפחתה בעונשו, עדיין לא יהא בהפחתה זו כדי למנוע ממנו לחלוטין עונש מאסר בפועל.

לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הבקשה.

מבלי להקל ראש בחומרת העבירות ונסיבות ביצוען, תקופת המאסר שהושת על המערער אינה ארוכה במיוחד. לא מדובר בערעור על הכרעת הדין אלא על גזר הדין והעונש שהוטל בגדרו. עברו הפלילי הנקי של המערער מהווה אף הוא פרמטר רלוונטי לצורך הכרעה בבקשה מעין זו, כמו גם טענות המערער בדבר אחידות הענישה הגם שאין אני קובע מסמרות בהקשר זה.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע של עונש המאסר עד להכרעה בערעור.

התנאים שבהם שוהה המערער, יישארו על כנם.