ע"פ 6042/08 פאיז קרסאלי נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה מטעם המערער, שהוגשה במסגרת ע"פ 6042/08, להקל בתנאי מעצר הבית שהוטל עליו, כך שיתאפשר לו לצאת מביתו לצורכי עבודה במהלך שעות היום.

העובדות והרקע לבקשה

1.

ביום 19.5.08 הוגש כתב אישום כנגד המערער המייחס לו עבירות של סחר בנשק לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין, התשל"ז‑1977 (להלן – חוק העונשין ) והחזקת תחמושת ואביזרי נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

ביום 26.5.08 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' עדיאל) להורות על מעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו (ב"ש 4607/08). בית המשפט המחוזי ציין, כי הכלל הוא שכאשר עילת המעצר קמה בגין עבירות של סחר בנשק, לא ישוחרר הנאשם לחלופת מעצר לאור המסוכנות הטבועה בעבירות אלו; ואולם, צויין שהוכר כי בנסיבות מתאימות וכאשר ניתן לאיין את מסוכנותו של הנאשם, מן הראוי לשחרורו לחלופת מעצר.

עוד נפסק, כי "נסיבותיו של המקרה הנוכחי הן גבוליות", אך מכיוון שלא הוצעה חלופת מעצר הולמת, יש להורות על מעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. האפשרות של שחרור המערער למעצר בית בביתו שבעיר העתיקה בירושלים נשללה על ידי בית המשפט המחוזי, שכן באותה העת לא ניתן היה לעמוד על מידת האפקטיביות שבפיקוח המשטרה באזור מגוריו של המערער וכי לא נבחנה היכולת להתקין באזור זה מערכת של איזוק אלקטרוני.

2.

על פי המתואר בבקשה שלפניי, המערער הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה האמורה ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשתו (ב"ש 4638/08). מעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' עדיאל) מיום 1.6.08 עולה, כי בית המשפט התחשב בכך שלמערער לא היה עבר פלילי קודם להרשעתו וכי מדובר בעבירה ש"בוצעה בתחמושת" ולא בכלי ירייה. יצויין, כי במועד הדיון נמסר לבית המשפט המחוזי שישנה תחנת משטרה בקרבת ביתו של המערער וכי ניתן להתקין במקום מערכת איזוק אלקטרוני. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי המערער יהיה נתון במעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני ותחת פיקוחם של אביו ושל אחיו. עוד נקבע, כי על המערער להפקיד במזומן סכום בסך 10,000 ש"ח להבטחת תנאי שחרורו וכן כי המערער, אביו ואחיו יחתמו על התחייבות בסך 20,000 ש"ח להבטחת קיומם של תנאים אלו.

משכך, החל מיום 1.6.08 מצוי המערער במעצר בית, במהלך כל שעות היממה, עם איזוק אלקטרוני ותחת פיקוחם של בני משפחתו.

3.

ביום 1.7.08 הורשע המערער בבית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' צבן) בעבירות של סחר בנשק ובהחזקת תחמושת ואביזרי נשק (ת.פ. 182/08) . על פי הרשעתו, רכש המערער 500 כדורי אקדח בקוטר של 9 מ"מ תמורת 1,500 ש"ח וכן החזיק בדירתו 161 כדורים בקוטר של 5.56 מ"מ ושמונה מחסניות טעונות בכדורים לרובה M16 .

4.

ביום 3.7.08 נגזר דינו והוטל על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים, בניכוי הימים בהם שהה המערער במעצר – החל מיום 5.5.08 ועד ליום 1.6.08. בנוסף, הוטל על המערער עונש מאסר על תנאי לתקופה של תשעה חודשים (בתנאי שלא יעבור עבירת נשק בתוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו) וכן הושת עליו לשלם קנס בסך 7,500 ש"ח (או ריצוי 75 ימי מאסר תמורתו).

ביום 7.7.08 הגיש המערער ערעור לבית משפט זה כנגד הכרעת הדין וגזר הדין, והדיון בעניינו נקבע ליום 3.9.08.

טענות המערער

5.

בבקשה שלפניי מבקש המערער, באמצעות בא כוחו, עו"ד נ' מסיס, כי יתאפשר לו לצאת מביתו בשעות היום על מנת שיוכל לעבוד ולפרנס את משפחתו, שכן המערער בן ארבעים, נשוי ואב לשישה ילדים. המערער סבור, כי בהתחשב בכך שלא הפר את תנאי השחרור ונשאר במשך כחודשיים במעצר בית מלא, "מן הראוי לעיין מחדש ולהקל בתנאי השחרור". עוד ציין המערער, כי הוא סבור שסיכויי הערעור על הרשעתו בעבירת סחר בנשק גבוהים וכן כי אין למערער עבר פלילי נוסף. בבקשתו ציין המערער, כי תחילה נקבע המועד לשמיעת הערעור ליום 3.10.08, אך לאחר שהגיש בקשה מטעמו להקדמת מועד הדיון, נקבע מועד חדש לשמיעת הערעור ביום 3.9.08.

בדיון בפניי, מסר בא כוח המערער כי לאחר חילופי דברים בינו לבין המשיבה, הסכימה האחרונה, כי ככל שתומצא לה על ידי המערער אסמכתא בכתב מטעם מעסיק המוכן להעסיקו, היא תסכים לבקשתו לצאת לעבוד בשעות היום. בדיון שהתקיים בפניי, הוגש לעיוני מכתב מיום 2.8.08 מאת מעסיק המוכן להעסיק את המערער, בזו הלשון: "אנו מעוניינים לקבל לעבודה את מר פאיז קארסלי ... בתפקיד של עוזר חשמלי". נטען בפניי, כי המעסיק הינו קבלן שמבצע עבודות בעבור עיריית ירושלים באזור פסגת זאב ונווה יעקב; וכי יום העבודה יסתיים בארבע אחר הצהריים.

נוכח כל האמור, סבור המערער כי יש להקל בתנאי שחרורו ולאפשר לו לצאת לעבודה במהלך שעות היום, וזאת עד למתן פסק דין בעניינו.

תגובת המשיבה

6.

המשיבה טענה, באמצעות בא כוחה, עו"ד ד' רוסו, כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, כלל לא הוסכם כי אם יומצא אישור מטעם מעסיק המשיבה תסכים לבקשתו להקלה בתנאי מעצר הבית. כל שנאמר לבא כוח המערער, לטענת המשיבה, הוא כי יש נכונות לעזור ללקוח שלו וככל שתוגש בקשה קונקרטית, הבקשה תיבחן.

לשיטתה, היענות לבקשה זו תרוקן מתוכן את ההחלטה להטיל מעצר בית על המערער, משום שמשמעות הדבר היא שהמערער יוכל "לשוטט" כחופשי בכל שעות היום ובכל מקום שירצה. עוד נטען, כי אין מקום להיענות לבקשה ולהקל בתנאי מעצרו, שכן מדובר בתקופה קצרה מאוד – כחודש – עד לדיון בערעורו של המערער בבית משפט זה. בנוסף, הדגישה המשיבה כי מדובר בהחלטה שיפוטית שניתנה לפני פרק זמן קצר מאוד ואין מקום להפוך אותה כל כך סמוך לשמיעת הערעור. כמו כן, נטען כי למערער כבר לא עומדת חזקת החפות וכי הורשע בעבירות אשר מטבען מעידות על מסוכנות רבה.

אשר על כן, המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.

סבורני, כי בית המשפט המחוזי איזן נכונה את השיקולים הרלוונטיים לעניין וכי אין הצדקה להתערב בהחלטתו. כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי בהחלטותיו, הכלל הוא שכאשר מדובר בעבירות של סחר בנשק – אשר מעידות מעצם טבען על המסוכנות הנשקפת מאותו אדם שמואשם בהן – לא ישוחרר הנאשם לחלופת מעצר. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי שקל בכובד ראש את הנסיבות המקלות של המקרה ואת הנסיבות האינדיבידואליות של המערער ומצא לנכון לשחרורו למעצר בית מלא, תוך קביעת תנאים מגבילים נוספים.

9.

העבירות בהן הורשע המערער הן חמורות ומעצר הבית שהוטל עליו, בתנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, מתחשב בנסיבות לקולא של המערער ומנגד מבטיח את שמירת האינטרס הציבורי והפגת המסוכנות הנשקפת לציבור מהמערער. מקובלת עלי טענת המשיבה, כי לא ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר אם ישוחרר המערער לחלופת המעצר כפי שפורטה במכתבו של המעביד הפוטנציאלי מיום 2.8.08 והוסברה על ידי בא כוחו של המערער.

מעבר לאמור לעיל, יש לציין כי חודשיים חלפו ממועד מתן ההחלטה על מעצר הבית המלא של המערער. עם זאת, לא נטען בפניי כי חל במהלך פרק זמן זה שינוי כלשהו שיש בו כדי להשפיע על תנאי מעצרו ולהצדיק את שינויים.

כפי שמוזכר לעיל, מועד הדיון בערעורו של המערער נקבע ליום 3.9.08 ולא מצאתי לנכון לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי במהלך החודש שנותר עד לשמיעת הדיון.

10.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית. העורר יהיה נתון במעצר בית מלא עד למתן פסק דין בערעור שאותו הגיש, ובאותם התנאים אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.6.08.