ע"פ 6058/09 משה ויצמן נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק ומעשה פזיזות ורשלנות. בגזר הדין הושתו על המבקש שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל (בניכוי תקופת מעצרו), מאסר מותנה בן שנים עשר חודשים וקנס בסך 2,000 ש"ח או ארבעה חודשי מאסר תמורתו. נוסף על כך הוא חויב בתשלום פיצוי בסך 1,500 ש"ח לכל אחד משני מתלוננים. הבקשה שבפניי הינה לעיכוב ביצועו של העונש.

2.

על פי הממצאים שבהכרעת הדין, קשר המבקש קשר עם אחר לשדוד חנות תכשיטים שהייתה מוכרת לאחר. האחר הצטייד באקדח. השניים הגיעו לקרבתה של חנות התכשיטים ביום 9.4.08. האחר נכנס לחנות תוך שהוא שולף את אקדחו ומאיים על בעל החנות. בין השניים התפתח מאבק, ובשלב מסוים הצטרף עובד החנות למאבק. בהמשך יצאו השלושה מן החנות, ואז סייע המבקש לחברו להחזיק באקדח. האחר ירה לכיוון אחד מעובדי החנות ושמשת מיגון מנעה פגיעה בו. במהלך הימלטותו של האחר הוא ירה לעבר פקח של עיריית תל אביב שדלק אחריו.

3.

המבקש היה עצור מיום האירוע ועד לחודש יולי 2008. עם שחרורו מן המעצר הוא החל תהליך של גמילה מסמים בקהילה טיפולית. בחודש דצמבר 2008 נפסק התהליך בשל בעיה רפואית שהגבילה את יכולתו של המבקש לתפקד בקהילה והצריכה ניתוח ברגלו. הוא חזר לקהילה הטיפולית בחודש מרץ 2009 ונמצא בה עד למתן גזר הדין, ביום 20.7.09.

4.

המבקש הינו יליד שנת 1971, נשוי ואב לשני ילדים. למבקש עבר פלילי עשיר בעבירות מסוגים שונים. הוא ריצה מספר עונשי מאסר בין כותלי הכלא. מן התסקירים שהוגשו בעניינו עולה, כי הוא מכור לסמים קשים זה כעשרים שנה. בתסקיר שהוגש ביום 5.4.09, זמן קצר לאחר שהמבקש חזר לקהילה הטיפולית, הביע שירות המבחן ספק לגבי מידת הקשר בין ההתמכרות לסמים לבין ההתנהגות העבריינית. בתסקיר נוסף, מיום 21.6.09, שהוגש לקראת הדיון בסוגיית העונש, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון לתקופה של שלושה חודשים על מנת שיוגש תסקיר משלים. בית משפט קמא לא ראה לנכון לדחות את הדיון, ונתן את גזר הדין, כאמור, ביום 20.7.09.

5.

השאלה הנשאלת היא, האם יש לעכב את ביצועו של עונש המאסר על מנת שהמבקש ימשיך בהליך הטיפול שמטרתו לגמול אותו מהתמכרותו לסמים. בדו"ח של עובדת סוציאלית מן הקהילה הטיפולית מיום 6.7.09 היא מציינת, כי חל שינוי בתפיסתו של המבקש, אשר מתבטא במוטיבציה גבוהה וברצינות שהוא מגלה. יחד עם זאת נאמר בדו"ח, כי המבקש נמצא בשלב מוקדם של הטיפול וצפוי לו תהליך ארוך של שיקום והחלמה. העובדת הסוציאלית עתרה לאפשר למבקש למצות את ההליך הטיפולי.

6.

יש לומר, כי הנטייה הראשונית הינה לדחות את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצועו של העונש. אין עסקינן באדם צעיר, בלתי מגובש וחסר עבר פלילי. ההיסטוריה של המבקש, במיוחד עברו הפלילי והתמכרותו לסמים, מעלים ספק האם ראוי לאפשר לו להמשיך בתהליך כל עוד הערעור תלוי בבית משפט זה. אף לא ניתן להתעלם מן החשש לביצוען של עבירות נוספות. מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש משוחרר זה כשנה. אין דיווח על כך שבתקופה זו ביצע המבקש עבירות חדשות. ייתכן שהמבקש עצמו הגיע למסקנה שאין תוחלת בצריכה של סמים ובהתנהלות עבריינית. הדו"ח של העובדת הסוציאלית מן הקהילה הטיפולית נותן תקווה שהמבקש ימשיך בתהליך בו הוא נמצא תחת פיקוח מתמיד. גם החברה תצא נשכרת אם בסופו של דבר ישתחרר המבקש מתלותו בסמים.

7.

סיכומו של המאזן שצוין מוביל אותי בהיסוס למסקנה, שיש ליתן למבקש הזדמנות נוספת ואחרונה להמשיך בתהליך הטיפולי בו החל. כמובן, שהיה והמבקש לא יתמיד בתהליך ויסטה מדרך הישר, אין סיכוי שתינתן לו הזדמנות נוספת.

8.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצועו של עונש המאסר לריצוי בפועל עד להכרעה בערעור. שירות המבחן יגיש תסקיר משלים לקראת הדיון. עיכוב הביצוע יהא בכפוף לתנאי השחרור שהושתו שעה שהמבקש שוחרר מן המעצר.