ע"פ 6178/06 יוסף טבו נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת

נ' אהד ), בב"ש 91785/06, מיום 29.6.06, בגדרה נדחה עררו של העורר על החלטתו של בית המשפט השלום בנתניה (כבוד השופטת א' טלמור ) בבש"פ 7427/06, מיום 23.5.06, לפיה נדחתה בקשתו של העורר לאפשר לו לצאת ממעצר הבית שהוא נמצא בו כדי לבצע עבודות שירות שהושתו עליו ביום 29.2.06 בתיק אחר (ת"פ 2394/04 של בית משפט השלום בנתניה).

בית משפט השלום דחה את בקשת העורר בנימוק שאין ליתן אמון בו "באופן שיוכל לצאת ממקום מעצר הבית שבו הוא נמצא, והתנאים הנוספים החלים עליו במקום מעצר הבית שיש בהם כדי לנטרל את מסוכנותו". בין תנאים אלו נכלל גם מרכיב של איזוק אלקטרוני. ברי, על כן, כי יציאה ממסגרת מעצר הבית לביצוע עבודות שירות תשנה במקרה זה לא רק את מיקומה של חלופת מעצר, אלא גם את מתכונתה.

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הערר על החלטתו של בית משפט השלום, בציינו כי לא מצא שטעה בית משפט השלום בהחלטתו זו, "על כל נימוקיה". עם זאת, נדרש בית המשפט המחוזי – "למעלה מן הצורך" – לשאלה אם מקום יש לאפשר לנאשם (כמו העורר שלפנינו) להתחיל בביצוע עבודות השירות כאשר אותו נאשם, במהלך המתנתו לתחילת ריצויין של עבודות השירות, ביצע (לכאורה) עבירה נוספת מאותו סוג (עבירות רכוש במקרה דנן). בית המשפט המחוזי השיב בשלילה על שאלה זו, לאמור, כי אין לאפשר לנאשם כזה להתחיל בביצוע עבודות השירות. לדידי, ניתן היה להשאיר שאלה זו לעת מצוא. זאת, הן משום שלא היתה צריכה לערר בהליך המעצר, והן משום שמקומה של שאלה מעין זו להתברר תחילה בפני נציב בתי הסוהר בהליך לפי סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ולאחריו בהליך של עתירה לבית המשפט המחוזי (אם הוגשה עתירה על החלטת הנציב) לפי סעיף 51ט(ג) לחוק העונשין (ראו, לדוגמה, רע"ב 5389/06 ממן נ' מדינת ישראל , ניתנה ביום 27.6.06). משקבע בית המשפט המחוזי כי לא מצא טעות בהחלטתו של בית משפט השלום, יכול היה לדחות את הערר בנימוק של המסוכנות והצורך בכל תנאי חלופת מעצר הבית, לרבות האיזוק האלקטרוני, כפי שקבע בית משפט השלום.

מכל מקום, בהינתן כי לעת הזו אין החלטה של הממונה על עבודות השירות בדבר הפסקת עבודות השירות של העורר (שטרם החלו) – ומבלי לחוות דעה בשאלה אם מוסמך הנציב להפסיק עבודות שירות שטרם הוחל בביצוען – ראיתי להורות על הגשת תסקיר מעצר משלים לבית משפט השלום בנתניה, לצורך בחינת האפשרות של צאת העורר ממעצר הבית לביצוע עבודות השירות. מובן כי שירות המבחן יהיה רשאי, לצורך הערכת מסוכנותו של העורר במסגרת התסקיר המשלים, להביא בחשבון את העובדה כי העורר ביצע (לכאורה) עבירה נוספת בעוד הוא ממתין להתחיל את ביצוע עבודות השירות.

תסקיר המעצר המשלים יוגש לבית משפט השלום בנתניה בתוך 15 ימי עבודה מעת המצאת החלטה זו, ולאחר מכן יקיים בית משפט השלום דיון משלים בעניין ויתן את החלטתו.