פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
6181/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת
ד' ברלינר
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 15.6.06, בתיק פל.
627/05, שניתן על ידי כבוד השופטת ג' שטייניץ כנפי
תאריך הישיבה:
ט"ז באב התשס"ז
(31.07.07)
בשם המערער:
עו"ד עואודה אחמד
בשם המשיבה:
עו"ד ליאנה בלומנפלד מגד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בשני מועדים בחודש ספטמבר 2005 יידו המערער ואחרים אבנים לעבר פועלים אשר עבדו בהקמת גדר ההפרדה באזור כפר חיזמה. המערער המשיך בכך גם כאשר הגיע למקום כוח של משמר הגבול.
בתאריך 27.9.05 השתתף המערער באירוע דומה, כאשר יידה עם אחרים אבנים לעבר שוטר מג"ב, ואחת האבנים פגעה בראשו של שוטר.
המערער הודה במעשים אלה, והוסיף והודה בעובדותיו של תיק אחר בו נטען כי הוא יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון במחנה שועפת.
בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, תקיפת שוטר, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, וכן תקיפה בנסיבות מחמירות. בתסקיר שהונח בפני בית המשפט המחוזי נטען, כי המערער גילה תובנה לחומרת מעשיו והביע חרטה, ועל כן הוצע לדחות את הדיון כדי לאפשר לו להשתלב בתהליך טיפולי. בית המשפט לא נעתר לבקשת הדחייה, וגזר על המערער 16 חודשי מאסר, מחציתם בפועל ומחציתם על-תנאי.
כנגד העונש משיג המערער בפנינו. נטען כי כליאתו תהיה כרוכה בנזק בלתי הפיך, הואיל והיא עלולה לסכן כליל את סיכויי שיקומו. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי שם לנגד עיניו את שיקולי הגמול וההרתעה בלבד, והתעלם מהשינוי שחל במערער שהיה קטין בעת ביצוען של העבירות.
בחודש כסלו התשס"ז (דצמבר 2003) הונח בפנינו תסקיר של שירות המבחן, אשר המליץ להוציא את המערער מהמסגרת המשפחתית ולשלבו בהוסטל. להמלצה זו נעתרנו, ובתסקיר נוסף שהוגש בחודש אייר התשס"ז (מאי 2006), דווח כי חרף הבעייתיות בהתנהלותו, החל להסתמן במערער שינוי חיובי. בעקבות כך הורינו על הארכת תקופת שהייתו בהוסטל בשלושה חודשים נוספים.
מתסקיר שהוגש לנו בימים אלה מסתמנת תמונה שונה בתכלית. דווח על נסיגה חדה בהתנהגות המערער, שהיתה מלווה באלימות כלפי חוסים אחרים ואיומים כלפי אחד המדריכים. יתרה מכך, נתקבלו דיווחים על כך שהוא משתמש בסמים מסוכנים, ובדיקת שתן שנערכה לו אישרה זאת. בעקבות כך הוחלט להרחיק את המערער מההוסטל, ומאז הוא נמנע מליצור קשר עם שירות המבחן.
צר לנו על המערער, אולם בנסיבות הנוכחיות לא ראינו עוד דרך לסייע לו וללכת לקראתו. העונש שהושת עליו היה מלכתחילה ראוי, ואם שקלנו את האפשרות למנוע ממנו מאסר ממש, היה זה מחמת גילו הצעיר, ובתקווה שההליך הטיפולי יסייע לו לשנות את דרכו. לדאבוננו, ניסיון זה לא צלח.
אשר על כן אנו מחליטים לדחות את הערעור. בא-כחו המלומד של המערער ביקש לנכות מתקופת המאסר את שהיית שולחו בהוסטל, אולם לא ראינו מקום או עילה לעשות זאת.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ"א באב התשס"ז (5.8.07), עד לשעה 11:00.
ניתן היום, ט"ז באב התשס"ז (31.07.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת