ע"פ 6295/09 אבי כחלון נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 15 חודשים לריצוי בפועל שנגזר על המבקש 1 ולעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 12 חודשים לריצוי בפועל שנגזר על המבקש 2 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' כבוב) ביום 15.7.2009.

1.

המבקשים, שהינם אחים, הורשעו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על-פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות. מכתב האישום המתוקן עולה כי בין המבקשים לבין א.א. (להלן המתלונן ), קטין יליד שנת 1991, פרץ ויכוח, במהלכו הם תקפו את המתלונן, דחפו אותו והכו אותו בראשו ובכל חלקי גופו (להלן: אירוע התקיפה ). כתוצאה מאירוע התקיפה נגרם למתלונן פצע חבלה בחזהו ברוחב 1 ס"מ בין צלעותיו. הוא הובהל לבית-החולים איכילוב, טופל על-ידי הכנסת נקז חזה ואושפז להשגחה וטיפול במחלקה כירורגית למשך חמישה ימים. הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש, ועל כן נקבע כי כל צד יטען את טענותיו בעניין זה ועוד נקבע כי טרם גזירת-הדין יוגשו לבית המשפט תסקירי שירות מבחן לגבי שני המבקשים.

2.

בגין אירוע התקיפה גזר בית המשפט המחוזי על המבקש 1, ביום 15.7.2009, 12 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל עונש מאסר מותנה בן 7 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו באופן ששלושה חודשים ירוצו במצטבר והיתרה תרוצה בחופף (ובסך הכל 15 חודשי מאסר בפועל). עוד גזר בית המשפט על המבקש 1 תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וחייבו לשלם למתלונן פיצוי בסך של 5,000 ש"ח. על המבקש 2 גזר בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי למתלונן בסך של 5,000 ש"ח. בגזר-דינו עמד בית המשפט על המלצות שירות המבחן להטיל על כל אחד מן המבקשים 250 שעות שירות למען הציבור וכן להטיל על המבקש 2 צו מבחן לתקופה של שנה, וקבע כי ההמלצות הן חריגות ויוצאות דופן שכן "מדובר בנאשמים צעירים בימים, שסיימו זה לא מכבר תקופת פיקוח לא קצרה של שירות המבחן, ואף על פי כן שבו והסתבכו בעבירת אלימות שתוצאתה קשה ויכלה להיות אף טראגית". בית משפט קמא בחן את עברם הפלילי של המבקשים, בהדגישו כי יש להכביד את היד על עבריינים הנוקטים מעשי אלימות כדרך לפתרון סכסוכים, והוסיף וציין כי המבקשים לא פירטו את הרקע להתנהגותם החריגה, וכי גם בפני שירות המבחן לא סיפקו כל הסבר שיכול לסייע להעריך האם הפנימו את הפסול שבהתנהגותם, את הנזק שנגרם למתלונן, וכפועל יוצא מכך את ההפחתה במסוכנותם. בית משפט קמא סיכם וקבע כי נתן דעתו לכל הנסיבות הרלוונטיות, ובהן התיקון לכתב האישום; הודאת המבקשים במיוחס להם; החיסכון בזמן השיפוטי; וכן האמור בתסקירי שירות המבחן וההמלצה להסתפק בשירות למען הציבור ובפיקוח ומאידך גיסא חומרת המעשים והעובדה כי תלוי ועומד נגד המבקש 1 מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של 7 חודשים. בעקבות כך הגיע למסקנה כי המלצת שירות המבחן אינה עומדת ביחס הולם למעשיהם של המבקשים וגזר עליהם את העונשים המפורטים לעיל.

לבקשת המבקשים עיכב בית המשפט המחוזי במעמד מתן גזר הדין את עונש המאסר שנגזר על המבקש עד ליום 9.8.2009 בכפוף לערבויות שהופקדו.

3.

המבקשים הגישו לבית משפט זה ערעור על גזר-הדין ויחד עמו הגישו את הבקשה שבכאן לעיכוב ביצוע עונשי המאסר שהוטלו עליהם עד להכרעה בערעור. בטענות בכתב ובדיון שנערך בפניי ביום 6.8.2009 ציינו המבקשים כי טובים סיכויי הערעור להתקבל, בין היתר בשל חוסר ההלימה בין העונש שהוטל עליהם לבין העבירה בה הורשעו ומשום שהענישה עומדת בניגוד גמור להמלצות שירות המבחן בעניינם. המבקשים טענו כי עונשי המאסר שהוטלו עליהם אינם ארוכים וכי עד שיוכרע הערעור עלולים הם לרצות את החלק הארי של העונשים, והם מוסיפים וטוענים כי מאז שחרורם שהו במעצר בית חלקי ואף היו מצויים בקשר ממושך עם שירות המבחן, וכי עובדות אלה מאיינות את החשש ממסוכנותם. המבקשים טוענים עוד כי טרם הרשעתם הורה בית המשפט לשחררם ממעצר בתנאי שיפקידו סך של 10,000 ש"ח, יעמידו ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 40,000 ש"ח כל אחת וכן יפקידו את דרכונם, וכי לאחר גזירת-דינם וכתנאי לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדרש כל אחד מהם להפקיד 5,000 ש"ח נוספים וכן להעמיד ערבות צד ג' בסך 20,000 ש"ח ועוד הוטל עליהם צו עיכוב יציאה מן הארץ. בערבויות אלה, טוענים המבקשים, יש כדי להבטיח את התייצבותם לבירור הערעור.

4.

בא-כוח המשיבה התנגד לבקשה לעכב את עונשי המאסר, וטען כי סיכויי הערעור נמוכים מאד, בציינו כי לחובת המבקש 1 ארבע הרשעות קודמות ולחובת המבקש 2 אישומים קודמים. עוד טען בא-כוח המשיבה כי המבקשים לא הרימו את נטל השכנוע כי האינטרס הציבורי בביצוע המאסר לאלתר נסוג מפני אינטרסים רלוונטיים אחרים.

5.

בע"פ שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000) קבע בית משפט זה כי השיקולים העיקריים שיש להביא בחשבון במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר הינם חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שנגזרה; נימוקי הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש; נסיבותיו האישיות והתנהגותו במהלך המשפט וכן רלוונטית השאלה האם הוגש ערעור על גזר-הדין בלבד או גם על הכרעת הדין.

בנסיבות המקרה שבפניי דין הבקשה להידחות. הערעור שהגישו המבקשים נסוב על חומרת העונש בלבד וניתן להעריך בזהירות ראויה כי נוכח נסיבותיו של אירוע התקיפה והפגיעה הקשה במתלונן הסיכוי שיומתק עונשם עד כדי ביטול המאסר איננו גדול. עם זאת, בשל תקופת המאסר הקצרה יחסית שנגזרה על המבקשים, תדאג המזכירות לקבוע את הערעור לשמיעה בפני הרכב שלושה במועד קרוב ככל הניתן.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם ביום ב', 10.8.2009, עד השעה 08:30 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.