ע"פ 6326/19 אברהם כהן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן) מיום 23.9.2019 בת"פ 59143-04-19, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון תקיפה כלפי שכנו. המערער לא התייצב לדיון ההקראה שהתקיים ביום 9.9.2019, ומטעם זה הורה בית המשפט על מתן צו הבאה נגדו. ואכן, המערער הובא לפני בית המשפט ביום 23.9.2019 ובדיון שהתקיים בעניינו ציין כי " אני לא מתחייב להופיע לדיון הנדחה וגם אם ביהמ"ש יתן לי פרוטוקול ובו רשום תאריך הדיון, אני מצפה לקבל הזמנה רשמית מבית המשפט ".

לאחר חילופי דברים בין בית המשפט ובין המערער התחייב האחרון להתייצב לדיון ההקראה שנקבע ליום 3.11.2019, ובית המשפט הורה על ביטול צו ההבאה בכפוף לחתימתו של המערער על התחייבות כספית להבטחת התייצבותו. בשלב זה, כך עולה למקרא פרוטוקול הדיון, הלין המערער על כך שמספר בקשות שהגיש בתיק לא הוכרעו על-ידי בית המשפט ועתר להכריע בהן לאלתר. משהוסבר למערער כי אין בכוונת המותב להכריע בבקשותיו מיד אלא בהמשך היום, ביקש המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מהמשך הדיון בעניינו. בית המשפט דחה את הבקשה על אתר בקבעו כי " פסילת שופט אפשרית מקום שקיים חשש למשוא פנים. העובדה [שהמערער] מתחצף לבית המשפט ומתחכם אינה מצדיקה את פסילת המותב, כי בדרך זו הנאשם יכול לבקש לפסול כל מותב על ידי כך שהתחצף אליו ".

2.

מכאן הערעור דנן שבו שב המערער, אשר מייצג את עצמו, על טענותיו בבית המשפט קמא ביחס לאופן שבו מנהל המותב את ההליך. המערער ציין כי בית המשפט צעק עליו, "הביא למקום מאבטחים" ואף "המשיך לאיים [...] במילות גנאי כמו אל תגיד לי מה לעשות". עוד ביקש המערער כי ההליך בפני בית המשפט קמא יופסק עד להכרעה בערעור דנן.

3.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. איני סבורה כי עלה בידי המערער להוכיח קיומו של חשש כאמור, ולוּ בקירוב. טענותיו של המערער מופנות בעיקרן כנגד אופן ניהול ההליך. ואולם, כלל הוא כי רק לעיתים נדירות ייקבע כי הפעילות השיפוטית, כשלעצמה, מבססת חשש ממשי למשוא פנים

(ע"פ 5130/11 כהן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (15.9.2011); ע"פ 1379/18 עמבר נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (18.2.2018)). עיון בפרוטוקול הדיון מיום 23.9.2019 מעלה כי המותב נאלץ להביע את מורת רוחו מהתנהלות המערער וכי בנסיבות שנוצרו ניהול הדיון על ידו לא חרג מן הסביר (ע"פ 2078/18 פלוני

נ'

מדינת ישראל , פסקה 6 (22.3.2018)).

הערעור נדחה, אפוא, ועמו נדחית הבקשה לעיכוב ההליך בפני בית המשפט קמא.