ע"פ 6377/04 עוז ברוך נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א יפו

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ח' כבוב) מיום 30.6.04 בה נדחתה בקשת המבקש לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי עד להחלטה בערעורו.

ביום 18/2/04 הוצא צו הריסה מנהלי לגבי סככה שבנה המערער. המערער ביקש מבית משפט לעניינים מקומיים לבטל את צו ההריסה, אך בקשתו נדחתה (השופט א' אטיאס). טענתו העיקרית של המבקש בפני בית המשפט לעניינים מקומיים הייתה, כי לא בוצעה במקום כל בנייה חדשה, וכל שנעשה על ידו במהלך חודש ינואר 2004, היה להחליף את גג הסככה הקיימת שדלף בגג תקין. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה. נקבע, על יסוד עדותו של מהנדס הוועדה המקומית, וכן על יסוד תצלומי אויר ועדות מומחית לפענוח תצלומי אויר, כי ביום 11.1.04 לא עמד על השטח נשוא הדיון כל מבנה, ואילו ביום 28.1.04 כבר ניצבה במקום הסככה נשוא הצו. לפיכך, נקבע, כי לא חלפו יותר מ – 60 ימים מאז הסתיימה הבנייה והמבנה לא היה מאוכלס יותר מ – 30 ימים בטרם הוצא הצו. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את גרסתו של המבקש, כי הייתה במקום סככה עוד לפני יום 11.1.04 ובדיוק באותו היום (בו בוצע צילום האוויר) הוא הסיר את הסככה כדי להחליפה. לאור כך, נקבע שהמבקש לא הרים את הנטל להוכיח שצו ההריסה הוצא שלא כדין.

המבקש ערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב וכן עתר לעיכוב ביצוע צו ההריסה עד למתן החלטה בערעור.

הבקשה האחרונה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב). בהחלטה נקבע, כי גם אם יתקבלו כל טענות המערער כנגד אופן בדיקת הסככה על-ידי המפקחים, אין סיכוי של ממש לקבלת הערעור. זאת, משום שבית משפט לעניינים מקומיים ביסס את קביעתו כי צו ההריסה המנהלי הוצא כדין על תצלומי אוויר שבוצעו בשטח ועל ניתוח התצלומים על-ידי מומחים

אשר העידו בפניו.

בערעורו בפני, שב המערער ומעלה את הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, לפיהן המהנדס אשר חתם על צו ההריסה המנהלי כלל לא התקרב לסככה וצילם אותה מרחוק. לטענתו, העובדה כי המומחית שהעידה בפני בית המשפט בעניין פענוח תצלומי האוויר אינה זוכרת כי המהנדס התייעץ בה טרם חתם על צו ההריסה, מעידה על כך שצו ההריסה הוצא בחוסר סמכות, שכן המהנדס אינו מומחה בקריאת תצלומי אוויר. המערער מוסיף, כי טענתו לפיה הסככה הייתה קיימת במקום עוד קודם ליום 11.1.04 וכי ביום בו בוצע תצלום האוויר הוא הוריד את הסככה כדי לתקנה, לא הופרכה.

דין הערעור להידחות. אין חולק על כך שהסככה נשוא הצו הוקמה ללא היתר בניה. בקשתו של המערער לביטול הצו בוססה רק על כך שלא התקיימו במקרה זה תנאיו של סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, דהיינו חלפו יותר מ - 60 ימים מיום השלמת ביצוע הבנייה ועד מועד הגשת תצהירו של המהנדס. שאלה זו הנה כולה שאלה עובדתית, שבית המשפט לעניינים מקומיים היה רשאי להכריע בה כפי שהכריע, על יסוד עדותו של מהנדס הוועדה המקומית, תצלום אויר ועדות מומחית לפענוח תצלומי אויר. לפיכך, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי שסיכויי הערעור קלושים.

בנסיבות אלה, עיכוב ביצוע ההריסה יפגע במטרתם של צווי הריסה מינהלים, שנועדו לשמש אמצעי מהיר ויעיל כנגד בנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן (ע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל , נח(2) 625).

הערעור נדחה ועימו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.