ע"פ 10505/03 בועז אזולאי נ. מדינת ישראל (הוועדה המקומית של עיריית ת"א)

1.זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט גורפינקל) שלא לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי מיבנה שניבנה שלא כדין על ידי המערערים, וזאת עד להכרעה בערעור המערערים לגופו, התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.

2.ביום 21.10.98 הוציא יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל-אביב צו הריסה מינהלי למיבנה ברח' שבט 1 בתל-אביב בגין קירות אסבסט וגג אסבסט שנבנו שלא כדין וללא היתר. הצו הוצא על רקע טענת המשיבה כי המבקשים בנו בית בשטח ריק ובלא היתר, ובעת ביקור מפקח העיריה העבודה טרם נסתיימה והמיבנה טרם אוכלס, ומכאן שתקיימו דרישות החוק להוצאת צו הריסה מינהלי.

3.המערערים פנו לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופטת ריבה ניב) בבקשה לבטל את צו ההריסה המינהלי. בית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי נתמלאו כל התנאים המנויים בחוק להוצאתו של צו הריסה מינהלי. המערערים לא עמדו בנטל להוכיח כי יש בידיהם היתר כדין לביצוע עבודות הבנייה; בעת הוצאת הצו המינהלי טרם נסתיימה בנייתו של המיבנה, וביצוע הצו דרוש למניעת עובדה מוגמרת. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות המערערים בהליך שלפניו היתה לקויה, וכי הם נקטו במהלכי השהייה מכוונים על מנת לדחות את הקץ ולעכב את ביצוע הצו ככל שרק ניתן. כן מצא בית המשפט כי הצהרת המערערים בפתח ההליך לפיה יפעלו להגשת בקשה להיתר בנייה נתגלתה כעורבא-פרח. בקשת המערערים לבטל את הצו המינהלי נדחתה, איפוא, ובית המשפט הורה על ביצועו בתוך 90 ים מיום מתן החלטה.

4.המערערים פנו בערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ובתוך כך בקשו עיכוב ביצוע של הצו המינהלי עד למתן החלטה בערעור. בית המשפט המחוזי (כב' השופט גורפינקל) דחה את הבקשה. עיקר הנמקתו הוא כי מדובר בצו שניתן כבר לפני 5 שנים ועדיין לא בוצע, וכי סיכויי הערעור קלושים.

5.המערערים פנו לבית משפט זה בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. הם טוענים לנזק בלתי הפיך שייגרם להם אם יבוצע הצו בטרם תינתן החלטה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, ומציינים כי הם אנשים נכים וחולים אשר משמעות ביצועו של הצו לגביהם היא השלכתם לרחוב.

6.עמדת המשיבה היא כי יש לדחות ערעור זה. היא עומדת על משמעותו של הצו, על קביעות בית המשפט לעניינים מקומיים אשר מצא כי כל דרישות החוק להוצאת צו מינהלי נתקיימו, וכי לא ניתן אימון בגרסאות המערערים. היא מציינת גם את התנהלותם הלקוייה של המערערים בדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים, ובתוך כך מתייחסת להיעלמותו של תיק בית המשפט על מסמכיו וראיותיו בד בבד עם היעלמות תיק התביעה ממשרדי התביעה. כן הצביעה על כך שהמערערים לא הגישו בקשה להיתר בנייה עד היום, חרף התחייבותם לעשות כן.

7.הדין עם בית המשפט המחוזי אשר סירב לעכב את ביצוע צו ההריסה בעניינם של המערערים עד להכרעה בערעור לגופו בבית המשפט המחוזי.

צו הריסה מינהלי מיועד מעצם טיבו לשמש מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן.

"הליך של צו הריסה מינהלי ראוי לו שיהא אמצעי מהיר ויעיל המאפשר תגובה על אתר לבנייה בלתי חוקית".

(ראה רע"פ 6076/02 ירדנה שמר נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה, תק' על' 2002(3) 2904).

הסביר הנשיא שמגר בבר"ע 273/86 חנניה פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה פד"י מ(2) 445, 447:

"הסמכות המינהלית נתווספה כדי לאפשר תגובה על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות בהסתמך על כך שההליכים המשפטיים הרגילים דורשים, לא אחת, זמן לא מועט, וכי גם קיימות דרכים, שאין תמיד אפשרות מעשית לחוסמן, כדי למשוך הליכים באופן מלאכותי. על כן הוספה, כאמור, הסמכות להורות על פעולה מינהלית, הבאה למנוע, על אתר, עובדה מוגמרת".

8.ענין זה הוא, לכאורה, דוגמא למשיכת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי לעכב את ביצועו של הצו. בית המשפט לעניינים מקומיים עמד בפירוט רב על קיומם של כל התנאים להוצאת הצו המינהלי. המערערים, לא רק שלא העלו, ולו לכאורה, טענה של ממש כנגד הוצאת הצו, הם אף הציגו הבטחות שוא כי יפעלו להשגת היתר ולא עשו דבר בענין זה, ובית המשפט מצא כי התנהלותם בהליך היתה לקויה במובנים שונים. בנסיבות אלה, הסיכויים לקבלת ערעורם של המערערים אינם טובים, וזאת בלשון המעטה. הצו, אכן, ניתן לפני 5 שנים וטרם בוצע והשהיית ביצועו פוגעת לא רק בתכלית האכיפה של דיני התכנון והבנייה אלא גם באינטרס הציבורי הכללי הטמון בחשיבות השלטת החוק. מצבם האישי והבריאותי של המערערים הוא ללא ספק גורם בעל משקל רב, אולם לדאבון לב אין הוא יכול לשמש עילה להעלמת-עין מהפרת חוק מתמשכת.

הערעור נדחה.