החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6504/97 מחמוד ביידן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות התעללות בקטין בן משפחהערעור על חומרת העונש שנגזר על ידי בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של אב שהורשע בשתי עבירות של התעללות בבתו הקטינה, שכללו היכיית הקטינה ואיום בגרזן. נקבע כי טענת מרדנות הקטינה אינה מקהה מחומרת המעשים, והעונש של שנים-עשר חודש מאסר בפועל אינו חורג בחומרתו. הערעור על העונש נדחה.

העובדות

המערער הורשע בשתי עבירות של התעללות בקטין בן משפחה בגין היכיית בתו הקטינה והכאתה, כדי למנוע ממנה קשר עם עובדת סוציאלית מטפלת. באירוע נוסף איים עליה בגרזן כי יהרוג אותה ומשך בשערותיה. למעשים נגרמו שטפי דם והתדרדרות נפשית עד כדי ניסיון התאבדות. בית המשפט המחוזי גזר מאסר בפועל של שנים-עשר חודש ומאסר על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בעונש המאסר שנגזר על המערער בגין עבירות התעללות בקטין בן משפחה?
  2. 2.האם טענת מרדנות הקטינה מקהה את חומרת מעשי ההתעללות?

הלכות

  1. 1

    טענת מרדנותו של הקטין או הפגיעה בו אינן מקהות את חומרת מעשי ההתעללות ואינן מצדיקות הקלה בעונש.

    ״אין להוציא מכלל אפשרות כי הנאשם ראה בבתו ניצנים של מרדנות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השיטה החינוכית שבה נקט הורה כלפי ילדו פסולה ומחייבת ענישה הולמת, במיוחד כשלמעשי האלימות יש תוצאות פיזיות ונפשיות.

    ״כשברור הוא כי השיטה החינוכית בה נקט המערער פסולה ומחייבת ענישה הולמת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התעללות בקטין
  • בן משפחה
  • מאסר בפועל
  • מאסר על-תנאי
  • מרדנות
  • שיטה חינוכית
  • ענישה הולמת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 6504/97

בפני: כבוד השופט א' גולדברג

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

המערער : מחמוד ביידן

נגד

המשיב ה : מדינת ישראל

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בירושלים מיום 27.10.97 בת ” פ 512/96

שניתן על ידי כבוד השופטת פרוקצ'יה

תאריך הישיבה:

ל' בשבט תשנ"ח (26.2.97)

בשם

המערער : עו"ד מנחם בלום

בשם

המשיב ה: עו"ד דפנה ביינוול

פסק - די ן

השופט א' גולדברג:

המערער הורשע בשתי עבירות של התעללות בקטין בן משפחה בניגוד לסעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, ונגזרו עליו מאסר בפועל של שנים-עשר חודש ומאסר על-תנאי למשך שמונה-עשר חודש.

על פי העובדות שהוכחו היכה המערער את בתו הקטינה (ילידת 1980) בכל חלקי גופה, כדי למנוע ממנה ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית המטפלת בה. בהזדמנות אחרת העיר המערער את הקטינה במטרה לברר אם דיברה עם העובדת

הסוציאלית, כשהוא אוחז בגרזן ומאיים על הקטינה כי יהרוג אותה, כן משך המערער בשערותיה של הקטינה והכה אותה. כתוצאה מתקיפה זו נגרמו לקטינה שטפי דם באזורים שונים בגופה.

ביום 6.1.1998 דחינו את ערעורו של המערער על הרשעתו בדין, ודחינו את הדיון לשמיעת טענות לעונש לאחר שיתקבל תסקיר קצין מבחן. פסק דין זה מתייחס על כן לערעורו של המערער על חומרת העונש.

בטיעונו ציין בא כוח המערער את מרדנותה של הקטינה, שהיתה חמורה וחריגה, אשר הביאה את המערער לנקוט כנגדה באמצעים שנקט. על פי הנטען המערער הוא אדם נורמאטיבי, אשר עובד בקביעות ומפרנס את משפחתו, יש לו בנים ובנות נוספים, שכנגדם אין הוא מגלה אלימות כלשהי, ומעשיו כלפי הקטינה היתה נעדרת כל רשעות או רצון לפגוע בה פגיעה לשמה. עוד ציין בא כוח המערער כי הקטינה התחתנה בינתיים, והחשש כי יחזור לסורו כלפיה לא קיים עוד.

בית המשפט קמא ציין בגזר דינו כי "אין להוציא מכלל אפשרות כי הנאשם ראה בבתו ניצנים של מרדנות, של כפירה בעיקרי המסורת וההתנהגות המקובלים בחברה שהמשפחה נמנית עליהם. גם אם כך הדבר, אין באלה כדי להקהות מחומרת מעשי ההתעללות שהנאשם הורשע בהם". לכך אנו מסכימים, כשברור הוא כי "השיטה החינוכית" בה נקט המערער פסולה ומחייבת ענישה הולמת. במיוחד כשלמעשי האלימות תוצאות פיזיות ונפשיות, כשבנוסף לפגיעות הגופניות, הביאו מעשיו של המערער להתדרדרות נפשית של הקטינה עד כדי ניסיונה להתאבד.

לא ראינו על כן מקום להתערב בעונש שגזר בית המשפט על המערער, אשר אין לומר עליו כי הוא חורג בחומרתו.

הערעור על העונש נדחה אף הוא.

על המערער להתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 15.3.98 עד שעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים.

ניתן היום, ל' בשבט תשנ"ח (26.2.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו

פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97065040.

D08

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענת מרדנותו של הקטין או הפגיעה בו אינן מקהות את חומרת מעשי ההתעללות ואינן מצדיקות הקלה בעונש.
  2. 2השיטה החינוכית שבה נקט הורה כלפי ילדו פסולה ומחייבת ענישה הולמת, במיוחד כשלמעשי האלימות יש תוצאות פיזיות ונפשיות.