ע"פ 6505/10 אריה סמולניאצקי נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לעיכוב ביצוע תשלום יתרת קנס, במסגרת ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ת"פ 40368/07, (השופט חאלד כבוב), מיום 27.7.10.

כתב האישום

1.

על פי כתב האישום, בתקופה שבין חודש אוקטובר 2004 עד חודש מרץ 2006 (להלן: " התקופה הרלבנטית" ) הציג עצמו גרגורי לרנר – הוא צבי בן-ארי (להלן: " לרנר ") כסוחר וכבעל קשרים בתחום הדלקים והסחר הבינלאומי בהם.

2.

חברת רוסנפטגזאינווסט (להלן: " החברה" ) הנה חברה פרטית בבעלותו הבלעדית של בוריס בובנוב, אזרח ותושב רוסיה (להלן:

"בובנוב" ). במציאות ובפועל, היה לרנר הרוח החיה בחברה ועל פיו הוכרעו דברים: הוא שימש כמנהלה בפועל של החברה והיה הדמות הדומיננטית בפעילותה ובמערך איסוף הכספים שבנה בשמה, כמו גם בכסף שנאסף, הגם שהיה רשום והוצג כשכיר בחברה.

3.

במועד בלתי ידוע למשיבה, גיבש לרנר תוכנית עבריינית, על פיה זמם להוציא במרמה כספים מהציבור ולשלשלם לכיסו. במועדים שונים במהלך התקופה הרלבנטית ועל פי התוכנית האמורה, הוצגו על ידי לרנר מצגים כוזבים בפני ציבור יוצאי ברית המועצות לשעבר (להלן: " הציבור "), הקשורים בתחום הסחר הבינלאומי בנפט ובמוצרים דומים. על פי מצגים אלו קשורה החברה בחברות הענק הרוסיות גזפרום ורוסנפט, היא רוכשת מידי חודש בחודשו מטעני ענק של נפט גולמי רוסי, ומשנעת אותם תדיר לאיטליה. לציבור הובטחה "ריבית" חודשית בגין השקעתו, בסך של 2% בחודש ו-29% - למי שלא ימשוך השקעתו במשך שנה. כ-2,500 איש ואישה מקרב הציבור, (להלן: " המשקיעים ") שמו מבטחם בלרנר, ששמו יצא לפניו כאיש מסחר ידוע ובעל מהלכים, הונעו על ידי המצגים הכוזבים, והשקיעו באמצעות לרנר ושלוחיו סך כולל של לא פחות מ-62 מליון ש"ח בחברה, במועדים שונים, במהלך התקופה הרלבנטית.

4.

במועדים שונים במהלך התקופה הרלבנטית, קיבל לרנר במרמה את כספי המשקיעים, בסיועו של המבקש, שביצע לבקשתו של לרנר רישומים כוזבים שונים. בנוסף, על מנת להוציא לפועל את התוכנית העבריינית, סייע המבקש ללרנר לגנוב, מתוך כספי המשקיעים, סך של 2,113,000 דולר, בין היתר באמצעות רישומים כוזבים, שימוש בחברת קש, שפתח לבקשתו של לרנר, ושימוש בחשבון בנק על שמה של חברת קש זו – כפי שיפורט.

5.

על פי האישום השני, עשה המבקש פעולות בסך הנ"ל של 2,113,000 דולר מתוך הכספים הגנובים (להלן: " הרכוש האסור ") – במטרה להסתיר או להסוות את מקורם, את בעלי הזכויות בהם, את מיקומם, את תנועותיהם או את עשיית הפעולה בהם.

6.

סעיפי האישום בהם הואשם המבקש, על פי האישום הראשון, הם כדלקמן: סיוע לקבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות – עבירות לפי סעיף 415 בתוספת סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק "); סיוע לגניבה בידי מנהל – עבירות לפי סעיף 392 בתוספת סעיף 31 לחוק; רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה לפי סעיף 423 לחוק.

7.

סעיפי האישום בהם הואשם המבקש על פי האישום השני: עשיית פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו – חמש עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: " חוק איסור הלבנת הון ").

השתלשלות ההליכים

8.

בית המשפט קמא הרשיע את המערער בעבירות הבאות: סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירות לפי סעיף 415 בתוספת סעיף 31 לחוק; סיוע לגניבה בידי מנהל – עבירות לפי סעיף 392 בתוספת סעיף 31 לחוק; רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה לפי סעיף 423 לחוק; עשיית פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו - חמש עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק לאיסור הלבנת הון.

9.

בית המשפט גזר, לפיכך, על המבקש עונשים כדלקמן:

א.

4שנות מאסר לריצוי בפועל

ב.

שנת מאסר על תנאי לשלוש שנים, שלא יעבור במהלך תקופה זו על עבירות מרמה או גניבה.

ג.

קנס כספי על סך 50,000 ש"ח, או חצי שנת מאסר תחתיו.

ד.

פיצוי למתלוננים בסך של מליון ש"ח, שיחולק למתלוננים באופן יחסי לסכום שנגנב מהם.

10.

בגין עבירות על חוק איסור הלבנות הון נגזרו על המבקש:

א.

שנתיים מאסר לריצוי בפועל

ב.

שנת מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה על חוק איסור הלבנות הון

ג.

קנס כספי בסך 50,000 ש"ח, או חצי שנת מאסר תחתיו.

נקבע, כי עונשי המאסר ירוצו בחופף, באופן שהמבקש ירצה בסך-הכל 4 שנות מאסר בפועל בגין עבירות נשוא תיק זה, וזאת החל מהיום בו יסיים לרצות את עונשו בתיק הקודם.

הבקשה לעיכוב תשלום הקנס

11.

הטענות המרכזיות של המבקש בערעור מחולקות לשתיים; האחת, העדר פרופורציה בענישה, לשיטתו, בין העונש שהוטל על לרנר, ובין העונש שהוטל עליו, וזאת ביחס למעמדו של כל אחד מהם בקשר הפלילי. שנית, טוען המבקש לאכיפה בררנית – סלקטיבית, שכן מעורבים אחרים רבים, לא הועמדו, לטענתו, לדין, בגין מעשים דומים או חמורים יותר מאלה של המבקש.

12.

המבקש טוען, כי המשיבה הסכימה כי למבקש לא היה חלק בגיוס הכספים. לשיטתו, יש לערוך אם כן אבחנה בעניין זה, בינו לבין לרנר.

13.

עוד טוען המבקש, כי לפי כתב האישום, בו הודה לרנר והורשע, הלה הקים אופרציה מורכבת של גיוס כספים, המלווה בפרסום רב ויקר, אשר גייסה סך של 62 מליון שקלים, מכ-2,500 משקיעים. עוד טוען המבקש, כי לפי טיעוני התביעה במהלך הטיעונים לעונש, קיבל המבקש סך של 28,000 דולר, במספר תשלומים. המבקש טוען כי על אף הפערים העצומים בין הסכומים המיוחסים ללרנר ואלו המיוחסים לו, בעוד שעל המבקש הוטל קנס כולל בסך של 100,000 ש"ח, או שנת מאסר תמורתו, על לרנר נגזר קנס כולל של 200,000 ש"ח, או שנת מאסר וחצי תחתיו. לשיטת המבקש, הקנס שהוטל על לרנר הוא פי שניים מהקנס שהוטל על המבקש, אף שסכום הכסף שקיבל לרנר, לשיטת המבקש, הינו פי 620 (שכן לשיטת המבקש הסכום המיוחס לו הוא 100,000 ש"ח). יתר על כן, טוען המבקש, תקופת המאסר תמורת הקנס, קצרה יותר באופן יחסי, לגבי לרנר מאשר לגבי המבקש.

14.

לאחר מתן גזר הדין, ביקש המבקש כי הכספים שנתפסו ברשותו בעת מעצרו יקוזזו מהקנס. המשיבה בררה, ומסרה כי נתפסו 7,612 דולר וכן שטרות שונים – רובלים של רוסיה וגוארני של פרגוואי, וכי היא תסכים לקיזוז הכסף מתשלום הקנס. ההערכה היא כי מדובר בסכום של 27,000 ש"ח בקירוב. בתאריך 13.10.10, קבע בית המשפט קמא, כי הכספים יקוזזו מהקנס.

15.

לטענת המבקש, הוא עשה כמיטב יכולתו לשלם את יתרת הקנס. כן הוא טוען, כי סיכויי הערעור הנם טובים בכלל, ובפרט לגבי הרכיב הכספי.

בנסיבות העניין, ולאור נימוקי הערעור, במיוחד לאור חוסר הפרופורציה, לשיטתו, בין מעשיו לרכיב הענישה, הן לגבי אורך תקופת המאסר והן לגבי הרכיבים הכספיים של הקנס והפיצוי, מבקש הוא מבית המשפט להורות על עיכוב תשלום הקנס, עד להכרעה בערעור. חששו הוא, כך הסביר בא כוחו, מפני צבירת ריביות וקנסות.

16.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין לעכב חיוב כספי.

17.

אכן בית המשפט אינו נוטה לעכב ביצוע חיוב כספי (ע"פ 7593/08 ריטבלט וכהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.2.2009) והאסמכתאות בו). את הטענה בדבר העדר הצדקה לקנסות פיגורים יוכל בא כוח המבקש להעלות בפני ההרכב הדן בתיק, שיוכל, אם ימצא לנכון לעשות כן, ליתן כל הוראה מתאימה. בנסיבות אלה הבקשה לעיכוב ביצוע הקנס נדחית.

18.

בשולי הדברים: עלה בדיון כי המערער כבר סיים שני שלישים ממאסרו. הוא הגיש בקשה בעניין – שאיננה בפני. המערער יוכל לחזור ולפנות לרשמת בית המשפט בבקשה להקדמת דיון.

20.

הבקשה לעיכוב תשלום יתרת הקנס נדחית.