פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 662/07 מחמוד עוראבי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת העונש בעבירות אלימות בתא מעצרערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער ערער על חומרת עונשו של 18 חודשי מאסר בגין דרישת נכס באיומים ותקיפה בתא מעצר, שבה אחד מהנאשמים דקר את המתלונן. בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה עילה להתערבות, נוכח חלקו של המערער בתקיפה המשותפת, הרשעותיו הקודמות הרבות והנסיבות החמורות. הערעור נדחה.

העובדות

המתלונן, שנעצר והפקיד כספו בבית המעצר, הוכנס לתא שבו שהו המערער ושניים נוספים. המערער וחבריו תקפו אותו במטרה ליטול ממנו טופס הפקדה, וחברו דקר אותו בבטנו. הנאשמים הודו והורשעו בעבירות לפי סעיפים 404 ו-380 לחוק העונשין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש של 18 חודשי מאסר שנגזר על המערער בעבירות דרישת נכס באיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש?

הלכות

  1. 1

    לא הוכחה עילה להתערבות בגזר הדין כאשר המערער חבר יחד עם אחרים לתקיפת המתלונן, ולחובתו הרשעות קודמות רבות ונסיבות חמורות.

    ״המערער ושותפיו חברו יחד כדי לתקוף את המתלונן, תוך שאלימות היתר בה חטא עוסמאן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דרישת נכס באיומים
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש
  • בית מעצר
  • הרשעות קודמות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

662/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט ע' פוגלמן

המערער:

מחמוד עוראבי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 17.1.07, בתיק פ.

5060/06, שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר זיו

תאריך הישיבה:

כ"ז באייר התשס"ז

(15.05.07)

בשם המערער:

עו"ד רמי שלבי

בשם המשיבה:

עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בחודש יולי 2004 נעצר המתלונן, ובעקבות כך הפקיד כסף שהיה ברשותו בידי הנהלת בית המעצר, ולידו נמסר אישור בכתב (להלן: הטופס). בהמשך, הוכנס המתלונן לתא בו שהה המערער ושניים אחרים - אחמד שתיווי ואברהים עוסמאן. בשעות הערב של יום 22.7.07 ניגש שתיווי למתלונן ודרש ממנו למסור לו מכספו, ובהמשך תקפו המערער וחבריו את המתלונן במטרה ליטול מידיו את טופס ההפקדה. אברהים עוסמאן לא הסתפק בכך, ובעוד שני חבריו אוחזים במתלונן, הוא דקר אותו עם סכין בבטנו.

בגין עובדות אלו בהן הודו המערער ושותפיו, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של דרישת נכס באיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירות לפי סעיפים 404 רישא ו-380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בעקבות כך נגזרו עונשיהם של המערער ושותפיו: שתיווי נדון ל-18 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים בחופף למאסר בו הוא נושא ו-10 חודשים במצטבר; המערער נדון אף הוא ל-18 חודשי מאסר, וכן נגזרו לו ולשתיווי 12 חודשים מאסר על-תנאי; עוסמאן, שכאמור, דקר את המתלונן, נדון ל-24 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור שהונח בפנינו מכוון כנגד העונש, ברם, גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעון על פה, לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו. המערער ושותפיו חברו יחד כדי לתקוף את המתלונן, תוך שאלימות היתר בה חטא עוסמאן מצאה ביטוי באבחנה שעשה בית המשפט לעניין העונש בינו לבין שני שותפיו. כך או כך, מדובר בנסיבות חמורות ביותר, במיוחד נוכח העובדה כי מדובר במערער שלחובתו נזקפות הרשעות קודמות רבות, בעיקר בעבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים, ובגינן הוא נשא מספר פעמים בעונשי מאסר. העבירות אותן ביצע הפעם בתחום הכלא, מלמדות עד כמה הוא אינו ירא מן הדין, ועד כמה הוא מתקשה לעשות תפנית בחייו, ועל כן לא היתה סיבה להקל עמו יותר ממה שנעשה בפועל. מדעתנו לא שינינו גם נוכח רמת הענישה שננקטה בעניינם של שיתווי ועוסמאן.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז באייר התשס"ז (15.05.07).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא הוכחה עילה להתערבות בגזר הדין כאשר המערער חבר יחד עם אחרים לתקיפת המתלונן, ולחובתו הרשעות קודמות רבות ונסיבות חמורות.