ע"פ 6637-22 ע"פ 6637-22

לפניי בקשת הורי המנוחה לעיין בהודעת הערעור ובנימוקי הערעור. הואיל ומבקשי העיון אינם צד לערעור, בחינת בקשתם לקבל עותק מהודעת הערעור ונימוקי הערעור תיבחן בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (ראו, ע"פ 6697/20 פלוני נ' מדינת ישראל (5.8.2021); להלן: עניין פלוני). המשיבה הסכימה לבקשה. המערער התנגד לבקשה. הטענה העיקרית של המערער היא כי מבקשי העיון ישתמשו במסמכים כדי להשפיע בצורה בלתי הוגנת על ההליך המתנהל, וזאת באמצעות שליחת מכתבים וניירות עמדה לפרקליטות. כמו כן טען המערער כי במהלך ניהול ההליך בבית המשפט קמא מבקשי העיון השתלחו בו והפריעו להתנהלות הדיון, ועל כן, לטענתו ינסו לעשות כן גם במסגרת הדיון בערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המערער מצאתי לקבל את הבקשה. כפי שנקבע במקרים רבים בעבר, לנפגעי עבירה יש זכות מוגברת לעיון בתיק. משכך, נטל השכנוע להגבלת העיון מוטל על המתנגד לעיון (ראו, למשל: ע"פ 7323/20 פלוני נ' מדינת ישראל (28.6.2021); ע"פ 3190/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.10.2021), ע"פ 4300/09 בן רובי נ' מדינת ישראל (6.11.2022). לא מצאתי שהמערער עמד בנטל זה.

ככלל, בקשת עיון נבחנת במסלול "תלת שלבי". בשלב הראשון נשאלת השאלה אם יש איסור בדין לעיון שהתבקש. בשלב השני נבחנת בקשת העיון, ולצידה, נבחנים הזכויות והאינטרסים של בעלי הדין, כדוגמת הזכות לפרטיות. זאת, אל מול העיקרון הבסיסי שלפיו לכל אדם יש זכות עיון, כנגזרת של עקרון פומביות הדיון. בשלב השלישי נבחן האיזון שבין הצדדים, ובכלל זאת בית המשפט בוחן האם ניתן לאפשר את העיון תוך פגיעה מתונה בזכויות של מי שהתנגד לעיון שהתבקש (ראו, למשל, בעניין פלוני, בפסקה 5).

בעניין שלפניי לא נטען שיש איסור בדין לעיון המבוקש. טענות המערער התמקדו בשיקולים של פגיעה בפרטיות ופגיעה בזכותו של המערער להליך הוגן. לא מצאתי לקבל טענות אלה. הטענה שלפיה הורי המנוחה ישפיעו על המשיבה אינה ברורה, בשים לב לעובדה שההליך הנוכחי הוגש על ידי המערער ובהתחשב בכך שהמשיבה הסכימה לעיון שהתבקש. לזאת יש להוסיף כי ממילא להורי המנוחה, כנפגעי עבירה, יש זכויות שונות בגדרי ההליך הפלילי, מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, לרבות הזכות לקבל מידע על הדרך שבה מתנהל הליך פלילי. לא מצאתי לקבל גם את הטענה כי מבקשי העיון יעשו בכתב הערעור ובנימוקיו "שימוש משפטי", כדי למנוע את העיון. קבלת עמדה זו משמעה כי בחלק גדול מן המקרים העיון לא יתאפשר, וזאת בניגוד לנקודת המוצא שלפיה יש להתיר את העיון אלא אם יש אינטרסים נוגדים משמעותיים אחרים. לבסוף, לא מצאתי לקבל את הטענות הנוגעות לחשש להפרעה בדיון, באשר המענה להן אינו מצוי בהגבלת העיון במסמכים המבוקשים.

בנסיבות אלה, בקשת העיון מתקבלת. המשיבה רשאית להעביר לידי מבקשי העיון העתק מהודעת הערעור ומנימוקיה. טרם העברת מסמכים אלה למבקשי העיון, הם יפקידו במזכירות בית המשפט התחייבות להימנע מפרסום המידע הכלול במסמכים שנתבקש העיון בהם, ככל שיש בכך כדי לפגוע בפרטיותו של כל אדם, בלא שיינתן לכך אישור בית המשפט. למען הסר ספק מובהר כי חל איסור לפרסם פרטים שאינם מותרים בפרסום, ואין במתן היתר העיון או קבלת המסמכים משום מתן היתר לפרסום חומרים אלה.