ע"פ 6663-23 ע"פ 6663-23

1.המערער 1 הודה והרשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו; נהיגה ללא רישיון; נהיגה ללא ביטוח; הפרת תנאי היתר כניסה לישראל; וחבלה במזיד לרכב. הערעור שבכותרת נסב על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת פ' נויבריט) בת"פ 780-09-22 מיום 18.7.2023, בגדרו נגזרו על המערער 1 שורה של עונשים, וביניהם חילוט רכבו לטובת אוצר המדינה, וזאת בהתאם לסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפסד"פ).

2.בהודעת הערעור הובהר כי הערעור נסב אך ורק על הרכיב בגזר הדין בגדרו הורה בית המשפט קמא על חילוט הרכב, וזאת בטענה כי הרכב שייך למערער 2, אביו של המערער 1. כן נטען כי לא היה מקום להורות על חילוט הרכב בשים לב ליתר רכיבי הענישה שהוטלו על המערער 1, וכי יש להורות על ביטול רכיב זה אף לנוכח המועד שבו הוגשה בקשת המשיבה להורות על חילוט הרכב.

3.ביום 30.1.2024 הגישה המשיבה בקשה לשינוי סיווג ההליך, בטענה כי אופן ההשגה של טוען לזכות ברכוש על החלטה להורות על חילוט לפי הפסד"פ, הוא בהליך אזרחי.

4.המערערים מתנגדים לבקשה לשינוי סיווג ההליך, וטוענים כי חילוט הרכב נעשה במסגרת גזירת עונשו של המערער 1 בהליך פלילי שהתנהל נגדו, ומשכך יש לאפשר את הערעור במסגרת הליך פלילי. כן נטען כי בערעור נטענות טענות שונות הנוגעות למשקל שניתן לרכיבים השונים של גזר הדין, וכי הטענה בדבר בעלותו של המערער 2 ברכב היא רק טענה אחת התומכת בערעור, אך היא אינה הטענה היחידה.

דיון והכרעה

5.כפי שצוין פעמים רבות בפסיקת בית משפט זה, אופן ההשגה של טוען לזכות ברכוש שחולט הוא באמצעות הליך אזרחי, וזאת בשים לב לאופיין האזרחי-קנייני של הטענות המועלות במסגרת הליך זה (ראו: ע"א 6892/16 כהן נ' מדינת ישראל (28.5.2017) (להלן: עניין כהן); ע"פ 5233/17 פלונית נ' מדינת ישראל (20.7.2017); ע"פ 9009/18 "בשביל הכבוד" בע"מ נ' מדינת ישראל (4.2.2019)).

6.במקרה הנדון, הערעור הוגש הן על-ידי המערער 1, שהיה הנאשם בהליך קמא, והן על-ידי המערער 2, שלא היה נאשם בהליך קמא, והוא טוען לזכות ברכב שחולט. במצב דברים זה, נראה כי ככל שהמערערים עומדים על כלל הטענות הנטענות במסגרת הערעור, יש לפצלו לשני ערעורים נפרדים, כך שערעורו של המערער 2 יסווג כערעור אזרחי, ובגדרו יידונו הטענות הקנייניות שמעלה המערער 2, ואילו ערעורו של המערער 1 יסווג כערעור פלילי, ובגדרו יידונו הטענות הנוספות שהועלו בערעור דנא.

7.אשר על כן, המערערים מתבקשים להגיש שני הליכים נפרדים, כמפורט לעיל, וזאת עד ליום 10.3.2024.

8.יובהר כבר עתה, כי ככל שאמנם יוגשו שני ההליכים האמורים, הם יידונו במאוחד (ראו והשוו: ע"א 7929/12 מוראידי נ' מדינת ישראל (28.1.2013); עניין כהן, פסקה 3).

9.בשולי הדברים, יוער כי מתשובת המערערים עולה כי בא-כוחם עודו מצוי בשירות מילואים פעיל. ככל שב"כ המערערים יידרש למתן ארכה לפעול בהתאם להחלטה דנא בשל שירות מילואים כאמור, יודיע על כך לבית המשפט, ויינתנו הוראות מתאימות.