פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
6752/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
דוד בן חיון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בית המשפט המחוזי
בתל אביב בתיק פ"ח 10479/09 שניתן ביום 22.6.09
על-ידי השופטים אופיר תום, סוקולוב ורוזן
תאריך הישיבה:
י' באלול תשס"ט
(30.8.09)
בשם המבקש:
עו"ד דוד פאל
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצועו של רכיב הקנס בגזר דין שניתן ביום 22.6.09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים אופיר תום, סוקולוב ורוזן) בפ"ח 10479/09, בגדרו הושתו על המבקש שלוש שנות מאסר, מהן שנתיים בפועל, וקנס כספי בסך 10,000 ₪, בגין סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה - עבירה לפי סעיפים 29 ו- 428 לחוק העונשין, ביחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
עובדות והליכים
ב.
נגד המבקש ועשרים ושלושה אחרים הוגש ביום 4.5.07 כתב אישום, המייחס להם עבירות רבות במסגרת ארגון פשיעה. ביום 4.6.09 הורשע המבקש בעבירת סחיטה באיומים כמיוחס לו בכתב אישום (פריט 11). כפי המתואר, פנה המבקש לאחד הנאשמים האחרים בפרשה, חבר בארגון פשיעה, כדי שזה יסחט איש עסקים בשם ברונו, אשר המבקש חייב לאשתו כספים בגין משכורות שלא שולמו. נקבע, כי במעשיו גרם המבקש לסחיטת איש העסקים ולאיומים על עסקיו וחייו, עד שזה נאלץ לבקש הגנה ולעזוב את הארץ באופן זמני. בית המשפט דחה את גרסתו של המבקש, לפיה הוא היה הקרבן בפרשה, והרשיע אותו במיוחס לו כאמור.
ג.
בגזר הדין מיום 22.6.09 הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות בהן הורשעו המעורבים בפרשה, ביניהם גם המבקש, אולם ערך אבחנה בין המעורבים בארגון הפשע לאלה, כגון המבקש, שהסתייעו ב"שירותיו".
הושתו על המבקש העונשים כאמור.
ד.
ביום 25.8.09 הגיש המבקש הודעת ערעור על הכרעת הדין לבית משפט זה (טרם הוגשו נימוקים). עם הגשת הערעור הוגשה הבקשה הנוכחית, שעניינה, כמסתבר בדיון, עיכוב ביצועו של תשלום הקנס. בבקשה צויין, כי המבקש שוהה כעת במעצר עד תום ההליכים בתיק אחר, ומיום המעצר בדצמבר 2008 איבד את מקור פרנסתו, נוכח מצבו הכלכלי הקשה, נתבקש עיכוב תשלום הקנס עד למתן החלטה בערעור.
ה.
בדיון הוסיף עו"ד פאל וטען, כי מאז המעצר בתיק האחר הוחרם רכושו של המבקש - חשבון בנק, מזומנים, רכב, ואשתו גם מצויה עתה בהריון; אין למשפחה פרנסה, והקנס נופל על שכם האשה. נטען, כי בנסיבות מיוחדות שכגון דא ניתן לעכב את הביצוע, או לפרוס את התשלומים בצורה רחבה יותר.
ו.
באת כוח המדינה טענה, כי דלות אמצעים מאפשרת פניה למרכז לגביית קנסות; בנסיבות דנא גם נסיבות התיק וההרשעה בעבירות הסחיטה תומכות בעמדה שלא לעכב את ביצוע הקנס.
הכרעה
ז.
"הכלל הוא כי ביצוע גזר הדין הוא מיד עם נתינתו, ואף כי בנסיבות מתאימות עשוי לעתים להידחות ביצוע עונש המאסר, שונה הוא הדין לגבי תשלום קנסות. נפסק כבר כי כשם שהאינטרס הציבורי מחייב את היותו של הנאשם שהורשע נתון במאסר כך הוא מחייב כי ישולם הקנס ללא דיחוי (ע"פ 1467/01 ווזווז נ' מדינת ישראל (לא פורסם))" (דברי המשנה לנשיאה השופט ריבלין בע"פ 5299/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם).
ח.
דרך המלך במקרה של קושי לעמוד בתשלומים קבועה בדין: סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 קובע כי "מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המאפשרות פריסה או דחיה של תשלום כאמור".
ט.
המקרה דנא אינו מצדיק על פניו חריגה מהכלל, וככל שסבור המבקש כי אין ביכולתו לשלם את הקנס – והבקשה לא נתמכה בחומר מתאים – בידו לפנות למרכז לגביות קנסות.
י.
בקשה זו, כמו גם פניה למרכז לגביית קנסות, אפשר היה להגיש במועד מוקדם יותר, לאחר שגזר הדין ניתן ב- 22.6.09. היא הוגשה ב-25.8.09. לכן מתקשה אני להלום בקשתו של הסניגור, משהזכרתי בדיון את חוק המרכז לגביית קנסות, ליתן עתה תקופה של חודש-חודשיים לפניה למרכז. בלא חמדה אאפשר למבקש בנסיבות המשפחתיות הנטענות דחיית התשלום הראשון עד יום 14.9.09 כדי לפנות למרכז לגביית קנסות. התשלום הראשון ישולם איפוא, בהיעדר החלטה אחרת על-ידי המרכז, ביום 14.9.09.
ניתנה
היום, י' באלול תשס"ט (30.8.09).
ש ו פ ט