ע"פ 676/97 נטע ניסים נ. מדינת ישראל

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

676/97

בפני:

כבוד השופט י. קדמי

כבוד השופטת ט. שטרסברג -כהן

כבוד השופטת ד. דורנר

המערער :

נטע ניסים

נגד

המשיב ה :

מדינת

ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 27.1.97 בת.פ.ח . 369/95

שניתן על ידי כבוד השופטים: ד. ברלינר ,

ש.גדות, צ. גורפינקל

תאריך הישיבה:

כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97)

בשם המערער :

עו"ד מקרין דרור

בשם

המשיב ה:

עו"ד תמר בורנשטיין

בשם שירות המבחן:

גב' זהבה מור

פסק - דין

השופט י. קדמי

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ( ת.פ.ח . 369/95), על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, כליאת שווא, איומים ושבועת שקר; ונדון בשל כך לשלוש שנים מאסר לריצוי בפועל ושנה אחת מאסר על תנאי.

הערעור מכוון כנגד חומרת העונש.

בבסיס ההרשעה עומדת מסכת של אלימות ואיומים, שבהם נקט המערער כלפי שתי מתלוננות - נשותיו - שנישאו לו בזו אחר זו, תוך פרק זמן קצר של כשנתיים; כאשר לצורך פתיחת תיק הנישואין עם המתלוננת השנייה השתמש המערער בתעודה מזויפת להעלמת העובדה שהיה אותה שעה עדיין נשוי.

כל אחת מהמתלוננות הוכתה על ידי המערער והיתה קרבן לכליאת שווא ולאיומים של פגיעה בה ובבני משפחתה, במשך החודשים הספורים שבהם היתה שרויה במחיצתו.

בעת הדיון בבית המשפט המחוזי, היה המערער נשוי בשלישית ומנישואים אלה נולד לו בן. לקראת הדיון בגזר הדין הוגש לבית המשפט תסקיר של שירות המבחן, בו נקבע, בין היתר, כי הנקיטה באלימות הינה "תוצאה של חוסר היכולת לשלוט באגרסיה ויותר מכך בשל היות החוויה של האגרסיה חלק מהסוציאליזציה שלו ... מגיב רגשית לסביבה ורגשותיו מעורבים בתגובות מתפרצות עד אלימות"; וזאת - על רקע היותו תלוי בהוריו, כאשר דמות אב מעוררת אצלו חרדה רבה ביותר וגורמת לו "להפרעות חשיבה ובלבול באשר לזהותו המינית".

בסיומו של התסקיר המליצה קצינת המבחן על " נסיון טיפולי לשיפור רמת אלימותו" של המערער, במסגרת של העמדה במבחן. ברם, בית המשפט המחוזי סבר, כי בנסיבות הענין השיקול הדומיננטי הוא השיקול ההרתעתי ; וגזר על המערער את העונשים הנ"ל.

לבקשת הסניגור - על בסיס האמור בתסקיר שירות המבחן - נדחתה תחילת ריצוי עונש המאסר עד היום, במשך כשנה; וזאת - על מנת לאפשר למערער להשתלב בטיפול רפואי נפשי ולעקוב אחר תוצאותיו. בתסקיר שקבלנו לקראת הדיון היום, מציינת קצינת המבחן כי חל בחייו של המערער "שינוי משמעותי"; וכי שינוי זה משתקף, בין היתר, בקבלת האחריות על הטיפול בבנו בן השנתיים - כאב חד הורי - לאחר שהאם עזבה את המערער וויתרה על כל זכויותיה לגבי הילד. שינוי משמעותי זה, התרחש על רקע טיפול נפשי רציף ויציב, שקיבל המערער בשיחות טיפוליות עם פסיכולוג מומחה.

הגב' מור, נציגת שירות המבחן חזרה היום בפנינו על האמור בתסקיר; ועל רקע הצלחת הטיפול הנפשי היא ממליצה על העמדת המערער במבחן "טהור" לתקופה של שלוש שנים; כאשר בין יתר התנאים, יותנה המבחן בהמשך שיתוף הפעולה עם המטפל.

ב"כ התביעה סברה, כי יש להורות על דחייה נוספת לצרכי מעקב אחר התפתחות הטיפול במערער; ולחילופין, גם היא סבורה שלנוכח האמור בתסקיר, ניתן להסתפק בהעמדת המערער למבחן כמוצע על ידי קצינת המבחן.

התלבטנו כיצד לנהוג במקרה דנן, כאשר - לאחר עיכוב ממושך של תחילת ריצוי העונש - נראים כבר פירותיו הראשונים של הטיפול הפסיכולוגי; ואלה מקימים סיכוי של ממש, להוצאת המערער ממעגל האלימות ולהכנסתו למסלול חיים נורמטיבי.

ההתנהגות העומדת בבסיס הרשעתו של המערער - התאנות אלימה כלפי שתי נשים, בזו אחר זו, תוך פרק זמן קצר - מצביעה על פגם באישיות; ומסתבר כי לפגם זה יש תקנה בטיפול פסיכולוגי, אשר נוסה ונתן פירות חיוביים.

זאת ועוד, בינתיים, היה המערער לאב חד הורי; ותיפקודו בתור שכזה, מעיד אף הוא על הצלחת הטיפול הפסיכולוגי ועל הסיכוי שיש לתיקון הפגם שגרם להתפרצויותיו האלימות של המערער. כליאת המערער ולו גם לתקופה קצרה, תביא לניתוק הקשר עם בנו ולהשמטת הבסיס מתחת לקיומה של האחריות לבן, התורמת - כך נראה - תרומה ממשית להצלחת הטיפול הנפשי שניתן למערער.

במצב דברים זה, החלטנו לאמץ את המלצת שירות המבחן. אנו מקבלים, איפוא , את הערעור, מבטלים את גזר הדין ומעמידים את המערער - בהסכמתו - במבחן למשך שלוש שנים מהיום; כאשר תנאי יסודי לקיום המבחן - בין יתר התנאים שיקבע שירות המבחן - הוא, שהמערער יתמיד בקבלת הטיפול הנפשי ובנשיאה באחריות לבנו, וימלא בקפדנות אחר הוראות קצין המבחן. היה והמערער לא יעמוד בתנאי המבחן, יבוטל המבחן והמערער יובא בפני בית המשפט לדיון בעונש שיש לגזור עליו בגין הרשעתו בתיק הנוכחי. על שירות המבחן לפנות לבית המשפט מייד עם הפרת תנאי מתנאי המבחן, ובמיוחד - במקרה שהמערער לא יתמיד בטיפול על פי הוראות המטפל.