פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
6871/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
שמעון ממרב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים, מיום 22.7.07, בת.פ. 2191/06, שניתן על ידי סגן הנשיא עוני חבש
תאריך הישיבה:
ט"ז בטבת התשס"ח
(25.12.07)
בשם המערער:
עו"ד רז צחי
בשם המשיבה:
בשם שרות המבחן למבוגרים:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
גב' ברכה ויס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 1.12.06, בשעת בוקר מוקדמת, ביקשו המערער ושניים מחבריו מנהג מונית (להלן: המתלונן) להסיעם לכוון דרך חברון בירושלים. במהלך הנסיעה התרעמו השלושה על כך שהמתלונן סטה מהנתיב המוכר להם, והסברו כי מדובר בדרך קצרה יותר, לא זכה לאוזן קשבת. נהפוך הוא, בשלב זה החלו חבריו של המערער לתקוף את המתלונן וליידות לעברו בקבוקים, עד שבשלב מסוים הצטרף גם הוא לתקיפה, כאשר אחז במתלונן מאחור בעוד חבריו מכים אותו מכות נמרצות. לבסוף, הצליח המתלונן לשלוף מקל, ובעקבות כך נמלטו התוקפים על נפשם.
המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום, ובעקבות כך הורשע בעבירה של ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בשילוב עם סעיף 25 לחוק העונשין. על כך נדון המערער ל-18 חודשי מאסר ו-12 חודשים על-תנאי.
המערער חטא בביצועה של עבירה קשה וחמורה. הוא תקף עם חבריו נהג מונית שאת שירותיו שכרו, ועל פי הודאתו שלו הם התכוונו לשדוד גם את כספו. זו התנהגות של מי שככל הנראה אינם רואים את עצמם נתונים למוראו של החוק. יתר על כן, התופעה של תקיפת נהגי מוניות, נפוצה היא, ועל כן ראויים מבצעי העבירות לענישה שיהיו שלובים בה גמול והרתעה. אכן, בית המשפט היה מצווה לתת את דעתו גם לכל אותם נימוקים לקולא שנטענו בפנינו, ונראה כי כך נהג, שאם לא כן היה לא היה מסתפק בגזירתה של תקופת מאסר כה מתונה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ז בטבת התשס"ח (25.12.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט