ע"פ 6872/01 חיים יחזקאל נ. דוד ימין

1.בית משפט השלום בתל אביב-יפו העביר להכרעת בורר מחלוקת כספית בין בעלי הדין. נקבע ש"הבוררות תתנהל ללא כפיפות, לדין המהותי ולדיני הראיות, אך תהיה חובת הנמקה". בפסק הבוררות חייב הבורר את המשיבים לשלם למבקש סכומי כסף שונים המסתכמים ב- 500,000 ש"ח לערך. בית משפט השלום (כבוד השופטת ר' רונן), בפסק דינו מיום 18.4.00, דחה את בקשת המשיבים לבטל את פסק הבוררות והורה להחזיר את הדיון לבורר לצורך השלמת פסקו. משהושלם פסק הבוררות ביום 21.4.00 אישר בית משפט השלום את הפסק על השלמתו.

המשיבים ביקשו להרשות להם לערער על פסק הדין ועל ההחלטה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ה' גרסטל), בהחלטתו מיום 20.12.00, דחה את שתי הבקשות, אך קבע, כי הבורר חרג מסמכותו משום שחייב את המשיבים בריבית לתקופה שלא נתבעה ובשיעור גבוה מזה הקבוע בחוק.

אחרי שורה של התנצחויות בין באי כוח בעלי הדין בדבר משמעות ההחלטה, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטה נוספת, כי "חישוב הסכומים השקלי, מיום הגשת התביעה, 2.1.97, ישא הפרשי הצמדה וריבית בשיעור 4% לשנה, על פי החוק, ולא כל חישוב אחר".

המבקש ביקש להרשות לו לערער על החלטותיו של בית המשפט המחוזי לענין אופן חישוב הריבית ושיעור הריבית. כמו כן ביקש "לאפשר לבורר להשלים את פסקו ולהבהיר מדוע קבע את אופן התשלום כפי שקבע".

2.כאמור, נדונו המחלוקות בין בעלי הדין בבוררות. פסק הבוררות נדון בבית משפט השלום יותר מפעם אחת ובקשות רשות לערער על פסק הדין ועל ההחלטה של בית משפט השלום נדונו בבית המשפט המחוזי, ואף זאת יותר מפעם אחת.

בקשתו של המבקש אינה מראה כי יש חשיבות משפטית או ציבורית בבירור נוסף בערכאה שלישית של הטענות שפורטו בבקשה להרשות ערעור. יתר על כן, כל הטענות מעוגנות בדלת' אמותיהן של עובדות הפרשה הנדונה ואין הן מגלות ענין בעל חשיבות כללית המצדיק בירור נוסף כזה.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.