ע"פ 6876/16 פלוני נ. מדינת ישראל

הערעור שבכותרת הוגש על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לאחר שהמערער הואשם לפי הסדר טיעון בעבירה של מעשה מגונה שבוצעה בהיותו קטין. נפגעת העבירה הגישה את הבקשה שבכותרת לעיון בתיק בית המשפט לדבריה משום ש"נותרו סימני שאלה מאותו לילה... ואני רק רוצה להבין קצת יותר", וכן מהטעם ש"חשוב לי לסגור מעגל מאותו לילה".

המערער מתנגד לבקשה ומיקד את טענותיו בכך שבעת שבוצעו המעשים נשוא כתב האישום הוא היה קטין ומשום כך, לטענתו, חל איסור פרסום על פרטיו האישיים. המדינה מצידה הציעה כי נפגעת העבירה תגיש בקשה מפורטת באשר לחומרים שבהם היא מבקשת לעיין וכן הציעה שלצורך הגשת בקשה מעין זו ימונה לנפגעת העבירה עורך דין מטעם הסיוע המשפטי.

לאחר שעיינתי בבקשה לא ראיתי כל טעם שלא להיעתר לה במתכונתה הנוכחית, ובלבד שנפגעת העבירה תימנע ממסירה או פרסום של מידע המצוי בתיק (אלא אם תקבל לכך אישור מבית המשפט).

בקשת עיון שמגיש נפגע עבירה יש לבחון מכוח המסלול ה"תלת-שלבי" הקבוע בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (ראו: ע"פ 6697/20 פלוני נ' מדינת ישראל (5.8.2021); ע"פ 3190/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.10.2021)). בשלב הראשון, נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני, יש לבחון האם יש להגביל את זכות העיון בשל אינטרסים נוגדים של בעלי הדין, כגון הזכות לפרטיות או הגנה על סודות מסחריים. יש לזכור כי נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, וכי נטל השכנוע למנוע את העיון מוטל על בעל הדין המתנגד לעיון ובהתאם נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית. לבסוף, בשלב השלישי, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.

על כך יש להוסיף כי לנפגע העבירה עומדת זכות עיון מוגברת, חזקה ונרחבת בכל הנוגע לחומרי ההליך הפלילי המתנהל בקשר עם העבירה שממנה נפגע, שיש בה להשליך גם על הזכות לעיין במסמכים בעלי אופי רגיש (ראו: ע"פ 4538/12 חפץ נ' מדינת ישראל (12.11.2014); ע"פ 9122/18 שקד נ' מדינת ישראל (18.6.2019); ע"פ 7323/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (28.6.2021); רע"א 1675/21 פלונית נ' מדינת ישראל (9.6.2021)).

איני סבורה כי המערער או המדינה הצביעו על איסור בדין לעיון של נפגעת העבירה בתיק בית המשפט. אכן, בהחלטתו של בית משפט זה מיום 20.3.2017 נקבע כי הפרטים בפסקה 6 לפסק הדין שניתן בהליך שבכותרת ייאסרו לפרסום. אולם, כבר נפסק בעבר כי קיומו של איסור פרסום אין משמעו, בהכרח, איסור על עיון שלא למטרות פרסום (ראו: בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (23.4.2009); רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין , פסקה 3 (29.11.2012); רע"א 798/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 2 (14.4.2015)). בענייננו, בקשת העיון כלל אינה מכוונת לפרסום המידע המופיע בתיק, אלא ממוקדת ברצונה של נפגעת העבירה להבין את פרטי הפרשה, כמי שהייתה קורבן לעבירות מין.

בהמשך לכך, המערער והמדינה אף לא הצביעו על מסמכים או מידע קונקרטי שהעיון בהם עשוי לפגוע באינטרס של המערער או בפרטיותו, ואזכיר כי נטל השכנוע בעניין זה מוטל לפתחו של מי שמתנגד לעיון. חרף האמור, ולאחר שעיינתי בחומרים המצויים בתיק, מוכנה אני לצאת מנקודת הנחה כי זכות הפרטיות של המערער עשויה להיפגע כתוצאה מעיון של נפגעת העבירה במסמכים המצויים בתיק. אולם, יש לאזן בין זכות הפרטיות של המערער לבין זכות העיון המוגברת של נפגעת העבירה, שבבסיסה עומדת ההכרה באינטרס הלגיטימי שלה בהליך המתנהל נגד המערער (השוו: ע"פ 2018/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 15 (7.5.2020), וההפניות שם).

בענייננו, אין צורך להכביר מילים באשר לחשיבות רצונה של נפגעת העבירה, קורבן לעבירת מין, להבין את פרטי האירוע בו היא הותקפה מינית, על מנת "לסגור מעגל". אינטרס זה גובר בנסיבות העניין על זכות הפרטיות של המערער. מכל מקום, את הפגיעה בזכות הפרטיות של המערער ניתן לצמצם באמצעות התחייבות מטעם נפגעת העבירה שלא לפרסם כל מידע העולה מהתיק, אלא אם כן יינתן אישור של בית המשפט.

אשר על כן, ניתנת לנפגעת העבירה זכות לעיון בתיק שבכותרת, ובלבד שתימנע ממסירה או פרסום של מידע המצוי בתיק (אלא אם תקבל לכך אישור מבית המשפט).

העיון יתאפשר בכפוף לחתימתה של המבקשת על התחייבות בכתב אותה תפקיד במזכירות בית המשפט לפיה תימנע ממסירת פרטים המוצגים בתיק וכן כל מידע הפוגע בפרטיותו של המערער.

העיון ייערך בתיאום מראש עם המזכירות ובהתאם לסדרים המקובלים.