פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6910/05 היבי עבד אלרחים נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בחבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות לאחר שתקף שני אחים במרכז חלוקת דואר באמצעות מקל ושותפו בסכין, ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר ופיצוי. בית המשפט העליון דחה את הערעור על העונש, והדגיש את הצורך בהרתעה מפני תופעת האלימות בחברה. נקבע כי העונש אינו חמור עד כדי התערבות.

העובדות

המערער ושותף נכנסו למרכז חלוקת דואר ותקפו שני אחים ששהו שם, אחד מהם בסכין והאחר במקל. לאחד נגרם פצע דקירה בקדמת החזה ולשני חתך בזרוע ובבית החזה. המערער הודה והורשע בחבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של שלוש שנות מאסר שהושת על המערער בגין חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות חמור מדי ומצדיק התערבות ערכאת הערעור?

הלכות

  1. 1

    עבירות אלימות שבוצעו בנשק קר ותוך פריצה למקום שבו שהו המתלוננים מצדיקות ענישה ממושכת, ולכן אין מקום להתערבות בעונש שהושת.

    ״המערערים חטאו בעבירות אלימות קשות, כאשר פרצו למקום בו שהו המתלוננים, ובלי אומר ודברים תקפו אותם תוך שימוש בנשק קר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה
  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • נשק קר
  • אלימות
  • מאסר ממושך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 6910/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ד' חשין

המערער:

היבי עבד אלרחים

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט

המחוזי בחיפה, בת"פ 3165/04, מיום 16.6.05, שניתן על-ידי כב' השופט א' שיף

תאריך הישיבה:

י' בתמוז התשס"ו

(6.7.06)

בשם המערער:

עו"ד חוסאם ביסאן

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד אוהד גורדון

גב' אדוה פרויד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 23.5.04 נכנסו המערער ואחר, גאמל היבי, למרכז חלוקת דואר בכאבול. אותה שעה היה גמאל מצויד בסכין והמערער במקל, והם תקפו שני אחים ששהו שם. לאחד הם גרמו פצע דקירה בקדמת החזה, ולאחר - חתך בידו השמאלית, ובבית החזה.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, והורשע בעבירות של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 333 ו- 334 בשילוב עם סעיף 335(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בגין כל אלה נגזרו למערער 3 שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום כולל של 11,500 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד העונש.

המערערים חטאו בעבירות אלימות קשות, כאשר פרצו למקום בו שהו המתלוננים, ובלי אומר ודברים תקפו אותם תוך שימוש בנשק קר. בתי-המשפט התריעו בעבר וחזרו והתריעו כנגד תופעת האלימות המתפשטת בחברה הישראלית, אך נראה כי עדיין מתהלכים בקרבנו רבים המתקשים להפנים את מסר הפסיקה, לפיו מי שיימצא אשם בעבירות מסוג זה, עלול לשלם על כך במאסר ממושך. כזה הוא המערער, ועל כן לא סברנו כי העונש שהושת עליו חמור עד כדי צורך בהתערבותנו, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.

ניתן היום, י' בתמוז התשס"ו

(6.7.2006).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עבירות אלימות שבוצעו בנשק קר ותוך פריצה למקום שבו שהו המתלוננים מצדיקות ענישה ממושכת, ולכן אין מקום להתערבות בעונש שהושת.