ע"פ 7034-22 ע"פ 7034-22

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע תשלומי קנס ופיצויים שנגזרו על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים א' ואגו, סג"נ, א' אינפלד ו-א' חזק) במסגרת גזר דין בתפ"ח 13225-06-20 מיום 11.9.2022, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש לבית משפט זה.

1.המבקש הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של בניסיון רצח, הריגה, גרימת חבלה חמורה בנסיבות חמורות ונשיאת והובלת נשק. זאת, בתמצית שבתמצית, בגין אירוע אלים אשר ניצת לאחר שהחליטו המבקש ואדם נוסף להביא למותו של המתלונן. המבקש קרא למתלונן להגיע לסמטה בה חיכה האדם הנוסף עם נשק בידו. כתוצאה מהיריות שנורו במקום, נפצע המתלונן באורח חמור, אדם אחר נהרג ואִמו נפצעה.

2.הסדר הטיעון כלל הסכמה על העונש כך שייגזרו על המבקש 14 שנות מאסר בפועל, וכן יושת עליו "מאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים, לפי שיקול דעתו של בית המשפט". ביום 11.9.2022 נגזרו על המבקש 14 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו. כן הופעל מאסר על תנאי בן 10 חודשים שהושת עליו בעבר, והושת עליו מאסר על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור בשלוש השנים שלאחר שחרורו, עבירות אלימות או נשק מסוג פשע. בנוסף הוטל על המבקש קנס בסך של 7,000 ש"ח ופיצויים למתלונן בסך של 258,000 ש"ח (כאשר סך של 70,000 ש"ח מתוך סכום זה ישולם תוך 3 חודשים והיתרה תוך 15 חודשים); פיצויים למשפחת המנוח בסך של 180,000 ש"ח (כאשר סך של 40,000 ש"ח מתוך סכום זה ישולם תוך 4 חודשים והיתרה תוך 16 חודשים); ופיצויים למתלוננת (אֵם המנוח) בסך של 18,000 ש"ח שישולם תוך 6 חודשים.

3.ביום 24.10.2022 הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה הנסוב על רכיבי הקנס והפיצוי בלבד. בהודעת הערעור (הלא מנומקת) נטען כי בית המשפט טעה בכך שקבע שעליו לשלם פיצויים וקנס החורגים לשיטתו מהסדר הטיעון. לצד הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפנַי אשר בה נטען כי דחיית הבקשה תביא לצבירת סכומים נוספים על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז לגביית קנסות) באופן שיקשה מאוד על ביצוע התשלומים בפועל; וכי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כמו גם נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש והעובדה שהוטל עליו מאסר ממושך, מצדיקים שמיעת טענותיו בטרם יוטלו מגבלות על בני משפחתו בשל אי-יכולתו לעמוד בתשלומים שהושתו עליו.

4.דין הבקשה להידחות. השיקולים שיש לשקול במסגרת הכרעה בבקשה כגון דא, הם אותם השיקולים שיש לבחון בעניין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בהליך אזרחי. היינו, סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ע"פ 4688/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (17.7.2022); ע"פ 6404/20 עבאסי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (21.9.2020)). כמו כן, ככלל, הלכה היא כי בית משפט זה לא יורה על עיכוב ביצוע תשלום פיצויים לנפגע העבירה בהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ע"פ 5873/22 קסקסיץ' נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (15.9.2022); ע"פ 5778/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (26.8.2021)).

5.במקרה זה, המבקש לא הראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. כל שנטען על ידו הוא כי מתוך נקודת הנחה שהוא לא ישלם את אשר הושת עליו, יוטלו עליו מגבלות שונות. אולם לא רק שככלל, מצבו הכלכלי של מבקש אינו מהווה כשלעצמו שיקול בשאלת עיכוב ביצוע רכיב הפיצוי (ע"פ 3879/21 סלומון נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (15.6.2021); ע"פ 5359/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (6.8.2020)), אלא שהמבקש לא תמך את בקשתו בתשתית עובדתית כלשהי להוכחת היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום הפיצויים. על אחת כמה וכמה שהדברים הנכונים לגבי רכיב הקנס (בשיעור של 7,000 ש"ח) שגם לגביו התבקש עיכוב ביצוע, שעה שמדובר בסכום נמוך המשולם לאוצר המדינה אשר לא מתעורר כל קושי בהשבתו (וראו למשל: ע"פ 2928/19 בנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (30.4.2019); ע"פ 3599/22 ואכד נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (12.8.2022)).

6.די באמור כדי לדחות את הבקשה, אך בנוסף לא ניתן להתעלם מכך שגם אין בסיכויי הערעור הלכאוריים, ככל שניתן להבינם לעומקם לאור העובדה שלא הוצגו נימוקי ערעור מנומקים, כדי לתמוך בבקשה. זאת שעה שהטענה היחידה שהציג המערער בערעורו הלא-מנומק היא כי הקנס והפיצויים שהושתו עליו חורגים מהסדר הטיעון. ברם, הסדר הטיעון כלל הסכמה כי יושתו הרכיבים הכספיים לפי שיקול דעתו של בית המשפט ובית המשפט לא חרג מהמוסכם בין הצדדים. בעניין זה אף אעיר כי כאשר מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע רכיב מרכיבי גזר דין, ראוי שתצורף הודעת ערעור מנומקת כדי שיוכל בית המשפט לשקול את השיקולים הרלוונטיים לעניין (וראו גם: ע"פ 4433/21 פלוני נ' מדינת ישראל (30.6.2021)).

7.כמו כן, טענת המבקש כי מרגע שיועבר עניינו למרכז לגביית קנסות משמעות הדבר כי הוא יחל בצבירת פיגורים, אינה מובנת. אדרבה, המרכז לגביית קנסות הוא הכתובת לבחינת טענות בדבר יכולת כלכלית, ובסמכותו לפרוס או לדחות תשלום חוב ככל שאכן קיימות נסיבות אישיות המצדיקות זאת (ע"פ 9744/16 פלוני נ' מדינת ישראל (29.5.2017); ע"פ 968/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (12.2.2020)).

כאמור, הבקשה נדחית.