ע"פ 7064/20 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע עבירות של שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט י' ליבדרו ) קבע את מתחם העונש ההולם בין שנתיים לחמש שנים, תוך בחינה מפורטת של שיקולי הענישה. בגדר אלה נשקלו גם המלצות שנכללו בתסקירים שהגיש שירות המבחן. המלצת שירות המבחן בסופו של יום הייתה להטיל על המבקש ענישה מוחשית של מאסר בפועל. באיזון בין שיקולי הענישה גזר בית המשפט על המבקש 28 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

2.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. לטענת בא כוח המבקש סיכויי הערעור טובים בשים לב לגיל המערער, עברו הנקי, מצבו המשפחתי, והתקופה שחלפה מאז ביצוע העבירות – במהלכה לא נרשמו הפרות, כאשר המבקש המשיך אורח חיים תקין. בא כוח המבקש סבור כי המלצות שירות המבחן ניתנו בסד זמנים קצר שהוכתב לו. המדינה מצידה סבורה כי אין עילה לעיכוב הביצוע.

3.

שקלתי את טיעוני הצדדים. נקודת המוצא לדיון היא כי למבקש לא עומדת עוד חזקת החפות ועליו לשאת בעונש באופן מיידי, בכפוף לשיקולים שנקבעו בהלכה הפסוקה. לא מצאתי כי טענות המבקש מניחות עילה לעיכוב ביצוע לפי אמות מידה אלה. גם אם אניח לטובת המבקש ולצורך הדיון, מבלי להכריע בכך, כי בית משפט זה יראה להקל בעונשו במידת מה, הרי אומר בזהירות המתחייבת כי הסיכוי שלא יוטל על המבקש עונש מאסר בפועל הוא נמוך ובהינתן תקופת המאסר, הערעור לא יתייתר גם אם תידחה הבקשה (השוו ע"פ 6935/19 פלוני נ' מדינת ישראל (24.10.19)).

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא.