פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7185/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
אנוסורן סורטאקוויל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 1100/06 מיום 5.6.07 שניתן ע"י כב' השופטים רות
אבידע, חנה סלוטקי ואברהם יעקב
תאריך הישיבה:
י"ב באדר א' התשס"ח
(18.2.08)
בשם המערער:
עו"ד טל ענר
בשם המשיבה:
עו"ד גלי פילובסקי
פסק-דין
1.המערער, שהינו עובד זר מתאילנד, הורשע בעבירות של הריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ההרשעה באה בעקבות הודאה בעובדות. זאת, לאחר הסדר טיעון שבגדרו תוקן כתב האישום המקורי. ההסדר לא כלל הסכמה לגבי העונש. בית המשפט המחוזי השית על המערער שש שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה של 18 חודשים. בערעור נטען כי העונש חמור יתר על המידה.
2.סבורים אנו כי אין יסוד לערעור זה. אכן, מדובר באירוע בו המערער וחברו הותקפו על ידי עובדים אחרים, שעשו שימוש באלות עץ. בתגובה דקר המערער למוות את אחד התוקפים. בנוסף לכך הוא דקר אדם נוסף שניסה להפריד בינו לבין הנדקר, שנפטר בסופו של דבר, ופצעו קשה באופן שהצריך אשפוז וניתוח לכריתת הטחול. בית משפט קמא נתן משקל ראוי לעובדה שהמערער הותקף תחילה וכי מדובר במקרה שאינו רחוק מהגנה עצמית. ההתחשבות מצאה ביטוי בכך שהוטל עונש של שש שנות מאסר, המצוי מרחק רב מן העונש המירבי בגין עבירת הריגה. כמובן, שאף לא ניתן להתעלם מכך שהמערער דקר אדם נוסף במהלך האירוע.
3.אמת, המערער הינו עובד זר, שאינו יודע את השפה העברית. שהותו במאסר בארץ קשה היא במיוחד. הערכאה הדיונית התחשבה אף בעובדות האמורות. והרי בסופו של יום ראוי לזכור כי המערער גרם למותו של אדם אחד ופצע אחר. זהו הנתון המרכזי לו יש ליתן משקל וכך עשה בית המשפט המחוזי.
4. הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ב באדר א' התשס"ח
(18.2.2008).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת