ע"פ 7211/18 הסנגוריה הציבורית נ. מדינת ישראל

1.

ביום 14.10.2018 הגישה הסנגוריה הציבורית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט בני שגיא ) שלא לשחררה מייצוגו של מר צבי זר, שהוא אחד הנאשמים בת"פ 14615-04-17 (להלן: "מר זר" ). הערעור נקבע לדיון בפני הרכב תלתא של בית משפט זה ליום 5.12.2018.

2.

הבקשה שלפניי הוגשה על ידי מר זר, המתנגד בכל תוקף לבקשת הסנגוריה לשחררה מייצוג, אך מבקש כי עד להכרעה בערעור שהגישה הסנגוריה הוא " ייצג את עצמו באופן זמני בהליך בבית המשפט המחוזי בפני כבוד השופט בני שגיא, וזאת מבלי לשחרר את הסנגוריה מהתחייבותה לממן את המומחה הפורנסי והוצאות ההגנה ".

3.

דינה של הבקשה להידחות, מבלי שיש צורך בתגובות. ככל שבקשת הסנגוריה הציבורית לשחררה מייצוג מוצדקת, יש לשחררה מהייצוג; ככל שבקשתה אינה מוצדקת, יש להורות לה להמשיך בייצוג. שעטנז מהסוג אותו מבקש מר זר ליצור בתקופת הביניים, לפיו הוא ימשיך להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, ואולם ינהל את הגנתו בעצמו ללא סיוע עורכי הדין שמונו לו, בגדר "ללכת עם ולהרגיש בלי", אין מקום ליצור.

4.

לא זו אף זו, מר זר נימק את בקשתו בכך שבתקופת הביניים " אינו רואה כל ערך או תועלת בייצוג ע"י סנגוריות, אשר הסטטוס שלהן כמייצגות הוא זמני ותלוי על בלימה ".

נימוק זה אינו מקובל עליי. חזקה על הסנגוריות שמונו לייצג את מר זר מטעם הסנגוריה הציבורית כי יעשו עבודתן נאמנה כל עוד לא שוחררה הסנגוריה מהייצוג. אם אבד האמון של מר זר בייצוג לו הוא זוכה, יכול הוא להצטרף לבקשת הסנגוריה לשחררה מייצוג. ככל שאינו עושה כן, אלא עומד על זכותו להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, מוטב שישתף פעולה עם הסנגוריות, ויימנע מהגשת בקשות המעוררות תהיות ביחס לנכונותו לעשות כן.

5.

בשולי הדברים אציין כי יתכנו מצבים בהם יש הצדקה לעכב את הדיונים בתיק הפלילי עד להכרעה בבקשה לשחרור מייצוג. ואולם לא זו הבקשה שלפניי. למעלה מהדרוש אציין כי ככל שיש גורם המעוניין בעיכוב הדיונים בתיק הפלילי עד להכרעה בבקשה לשחרור מהייצוג, מן הראוי שיפנה תחילה בבקשה מתאימה לערכאה הדיונית הדנה בתיק הפלילי. למותר לציין כי אין בהערה זו כדי להביע עמדה בשאלה מה צריך להיות דינה של בקשה כזו אם תוגש בתיק הפלילי בו עסקינן.