ע"פ 7252/97 רשות השידור נ. דורון רייניש

בפני בקשה למחיקת טענות מבקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה, בהיותן של טענות אלו, לגירסת המבקש, "טענות מבישות", הטעונות מחיקה בהתאם להוראות תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות").

1.תקנה זו קובעת, כי:

"כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לעניין או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו."

המבקש הגיש בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בהתאם לתקנה 29 לתקנות. עניינה של התובענה הוא בדמי אגרת טלויזיה שגבתה המשיבה באמצעות הוראות קבע בין השנים 1987-1991. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא טלגם) נעתר באופן חלקי לבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה.

2.בבקשת רשות הערעור טענה המשיבה, בין היתר (בסעיף 33 לבקשת רשות הערעור), כי מתצהירו של המשיב אין ניתן ללמוד דבר על כשירותם של המבקש ובא כוחו להל תובענה ייצוגית זו. לעניין זה התייחסה המשיבה ליכולתו הכספית של המשיב, לנסיונו, למיומנותו ולכיסויו הביטוחי של בא כוחו. עוד טענה המשיבה (בסעיף 33.3 לבקשה), כי אופן ניהול ההליך על ידי המשיב ובא כוחו מעיד על אי-כשירותם לשאת במטלה זו.

3.בהסכמת הצדדים ניתנה (ביום 1.1.98) למשיבה רשות ערעור, והותר למבקש להגיש ערעור שכנגד. ביום 25.5.98 הוצא צו לסיכומים על ידי כב' הנשיא וביום 1.8.99 (לאחר הארכות מועד) הושלם סבב הסיכומים.

4.ביום 7.10.99 הוגשה הבקשה שבפני, למחיקת סעיף 33 מבקשת רשות הערעור. לטענת המבקש מנסה המשיבה לפגוע בשמו הטוב בפני בית המשפט העליון. במיוחד מתרעמים המבקש ובא כוחו על הערכת תיפקודם בהליך נשוא בקשת רשות הערעור, הליך, שהסתיים, כאמור לעיל, בזכייתו של המבקש. לעניין זה מוסיף המבקש, כי ראיה לחוסר תום לבה של המשיבה ניתן למצוא בכך שלא חזרה על טענות אלו בסיכומיה. עוד מלין המבקש, על כי פנייתו במישרין למשיבה בבקשה, כי תתנצל ותחזור בה מן האמור בסעיף 33, לא נענתה.

5.המשיבה נאותה להסכים למחיקת סעיף 33.3 לבקשת רשות הערעור (שעניינו, כאמור, בהערכת תיפקודם של המבקש ובא כוחו במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי). בהתייחסה ליתר הטענות שנכללו בסעיף 33, טוענת המשיבה, כי המדובר בטענות ענייניות ולגיטימיות הנגזרות מעצם מהותה של תובענה ייצוגית וממוסד התובע הייצוגי. בתי המשפט המחוזיים שבו ובחנו את יכולתו הכלכלית של המבקש להתמנות כתובע ייצוגי. מי שמבקש להתמנות כתובע ייצוגי, כמו גם מי שמבקש מייצגו נדרשים להראות, כי הם כשירים וראויים לכך, והעלאת השאלה אם נתקיימו בהם תנאי הסף אינה מבישה או אסורה.

6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. אין חולק עוד, כי בבואנו לדון בתובענה הייצוגית עלינו להעניק משקל הולם למהותו של התובע הייצוגי, כמו גם למהותה של תובענתו:

"תכלית החוק מחייבת עמידת תובע בתובענה ייצוגית בסטנדרט גבוה יותר מעמידתו של תובע בתביעה רגילה בפני סילוק התביעה על הסף. תכלית זו חולשת על סעיף 54 כולו. הטעם לדרישת סטנדרט גבוה זה, הוא מעמד התובע הייצוגי המייצג תובעים פוטנציאליים בלתי מזוהים, במספר בלתי ידוע, שאינם נמצאים בפני בית המשפט ושלא הסמיכו את התובע לייצגם. הם נקשרים לתביעתו לטוב ולרע מבלי ליטול חלק במשפט. בית המשפט הוא להם לפה. הוא בוחן כליות ולב ומוודא שהתובענה המוגשת ראויה להתברר כייצוגית הן מבחינת התובעים הן מבחינת הנתבעים והן מבחינת הציבור. פסק הדין הניתן בתביעה כזו נגד הנתבעים מחייב את הנתבעים כלפי ציבור רחב, בחיובים שגודלם והיקפם אינם ידועים כלל והם עשויים להטיל נטל כבד ביותר לא רק על הנתבעים אלא גם על הציבור בכללו." (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות , טרם פורסם) ראו גם: רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ , פ"ד מט (5) 774, 778, ת"א (ת"א) 2585/98 יצחק שטרוסברג נ' הבורסה לניירות ערך , לא פורסם).

בה בעת ניתן גם משקל ממשי לבחינת עורך דינו של המבקש להיות תובע ייצוגי (וראו, לדוגמא: ת"א (נצ' 496/95 איתן סבן נ' אפרים להב , לא פורסם, ת"א (ת"א) 1134/95 שמש נ' רייכרט ואח' , לא פורסם, ראו גם: א' חביב-סגל, דיני חברות לאור חוק החברות החדש (התשנ"ט1999-), 565; ע' ידלין "תרמית על השוק - גבולות האחריות המשפטית בגין מצגי שווא בשוק המשני" משפטים כז (תשנ"ז) 249, 322, ה"ש 222).

7.אי לכך, אין לומר, כי העלאת טענות בדבר אי-הוכחת כשירותם של המבקש ובא כוחו לנהל תובענה ייצוגית היא, כשלעצמה, "מבישה": וראויה למחיקה מכתבי הטענות (משהסכימה המשיבה למחיקת סעיף 33.3 לבקשת רשות הערעור, אין אני נדרש לעניין הבעת הדעה על כישורי המבקש ובא כוחו). סוגייה זו מצוייה במוקד אישורה של התובענה הייצוגית (בין לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח1968- בין לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א1981- ובין לפי תקנה 29 לתקנות). המשיבה היתה רשאית להעלות טענות בעניין זה ואין למצוא בהוראות תקנה 417 לתקנות דבר המונע ממנה לעשות כן.

8.סיכומו של דבר: בהסכמת המשיבה אני מורה על מחיקת סעיף 33.3. מבקשת רשות הערעור. יתר חלקיו של סעיף 33 יעמדו בעינם.