ע"פ 7304/03 אביגדור מקסימוב נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.הערעורים שבכותרת פסק-דין זה נדונו בפנינו – יחד עם שלושה ערעורים נוספים – ביום 25.5.06. הערעורים כולם עוסקים בשלושת המעורבים העיקריים בפרשת המעילה החמורה, שהובילה להתמוטטותו של הבנק למסחר, לאחר שמקופתו נגנבו במהלך כחמש שנים סכומים אדירים שהצטברו ל-254,199,600 ש"ח.

המערער בע"פ 7304/03, אביגדור מקסימוב (להלן: "אביגדור"), הורשע על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ע' קפלן-הגלר), בגין חלקו בפרשה זו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; גניבה בידי עובד; גניבה בידי מורשה; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר; ועשיית שימוש במסמך מזויף עבירות לפי סעיפים 499(א), 391, 393, 415, 418, 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (בהתאמה), על דרך של ביצוע בצוותא. בגין מעשים אלה נגזרו לאביגדור שש שנות מאסר, 3 שנים מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון ש"ח, או שנת מאסר תמורתו. שני המעורבים האחרים שהורשעו בשל מעשים אלה הם שני ילדיו של אביגדור, עופר מקסימוב (להלן: "עופר") ואתי אלון (להלן: "אתי"), ששימשה כסגנית מנהלת מחלקת ההשקעות של הבנק.

2.לשם מימוש הקשר וביצועם של מעשי הגניבה הרבים, נקטו שלושת המעורבים במספר דרכי פעולה, והעיקרית שבהן הייתה זיופם של צ'קים בנקאיים לפקודת לקוחותיו של הבנק, ללא ידיעתם של אלה וממילא ללא הסכמתם. חלקו של אביגדור במעשים התמצה בכך שחלק מהצ'קים שהונפקו על-ידי אתי הועברו לידיו, ובהמשך הוא זייף על גבם את חתימתו של הלקוח שלבקשתו כביכול הוצא הצ'ק, כך שזה נחזה להיות צ'יק שהוסב כדין. לאחר ההסבה דאג אביגדור להעביר את הצ'קים לגורמים שונים ב"שוק האפור" ובדרך זו פדה את תמורתם. מעשים אלה ביצע אביגדור כאשר הוא יודע כי הצ'קים שאתי העבירה לו זויפו, וכי הסכומים הנקובים בהם נגנבו מלקוחות הבנק. כאן המקום הוסיף ולהדגיש, שאת הסכומים שהתקבלו בגין פדיונם של הצ'קים לא שלשל אביגדור לכיסו, אלא העבירם לידי גורמים שונים, במטרה לכסות את חובות ההימורים התופחים של עופר .

3.התמונה העובדתית שהוצגה עד כה אודות הפרשה אינה מלאה, אולם היא מספקת כדי לדון בעניינו של אביגדור. ובאשר ליתר פרטיה של מעילת הענק – הרי שבאלה עוד נעסוק במסגרת פסק הדין בערעורים הנוספים שהוגשו בגין פרשה זו (ע"פ 2085/05;

ע"פ 1971/05; ע"פ 7075/03). נעתרנו לבקשת בא כוחו של אביגדור, ולנוכח מצבו בריאותו המתדרדר של שולחו, החלטנו להכריע בעניינו בטרם נדון ביתר הערעורים.

ועוד נבהיר, כי מלכתחילה הוגשו בעניינו של אביגדור ערעורים הדדיים, אולם במהלך הדיון שנערך בפנינו חזרה בה המדינה מערעורה, ואילו בא כוחו של אביגדור, עו"ד א' פלדמן, הודיענו כי שולחו ממקד את ערעורו לעניין הקנס שהושת עליו בלבד. באשר לרכיב זה של העונש נטען, כי אביגדור מסר את כל כספי הגניבה שהיו בידיו לעופר ולנושיו, ולא לקח לעצמו דבר. כן נטען, כי אין ביכולתו של אביגדור לשלם את הקנס, ומשכך יהיה עליו לרצות תחתיו שנת מאסר נוספת. בנסיבות אלה, נאמר, הטלת הקנס כמוה כהטלתו של מאסר לתקופה ארוכה מזו שהושתה עליו.

4.המעילה שבביצועה נטל אביגדור חלק, היא מהחמורות – אם לא החמורה ביותר – שהגיעו לפתחו של בית-משפט זה. נזק רב נגרם לא רק ללקוחות הבנק שכספם נגזל, אלא גם לעובדי הבנק שמצאו את עצמם ללא מקור פרנסה, ולקופתה של המדינה הנאלצת לשאת בנזקים הרבים להם גרמו המעורבים בפרשה זו. בנסיבות כאלה, ובהתחשב בטיב הנזקים שנגרמו, לא יהיה זה ראוי לפטור את אביגדור מתשלום קנס. יחד עם זאת, לאור מצבו הכלכלי, ובמיוחד נוכח ההחמרה הניכרת במצב בריאותו, החלטנו ללכת לקראתו במובן זה שיקבע כי תקופת המאסר שקצב בית המשפט המחוזי כנגד הקנס, תבוטל, והקנס ייגבה בהתאם להוראותיה של פקודת המסים (גביה), וכקבוע בסעיף 70 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

סיכומו של דבר, הערעור בע"פ 7304/03 מתקבל בחלקו, בכל הנוגע לגזר-הדין שהושת על אביגדור. יתר חלקי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בת.פ 40182/02, המתייחסים למערער זה, ייוותרו על כנם.