ע"פ 7479/20 פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (הנשיאה ע' רון ) מיום 25.10.2020 בפע"מ 17162-10-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

בשנת 2015 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון (השופט א' הימן ) את המערער בביצוע עבירות של מעשה מגונה בכוח, ניסיון לתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, 9 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי (ת"פ 65535-12-14; להלן: ההליך הפלילי ) . במהלך ניהול ההליך הפלילי יוצג המערער לפרקים על ידי הסניגוריה הציבורית, אך זו שוחררה מייצוגו בהתאם להחלטת בית המשפט ונוכח קשיים ומחלוקות שעלו בקשר לייצוג. בקשות מטעם המערער להורות לסנגוריה לייצגו נדחו על ידי בית המשפט בהחלטות מנומקות ומפורטות.

2.

לקראת שחרורו של המערער ממאסר, הגישה המשיבה בקשה למתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: הבקשה המקורית ) . ביום 26.10.2016 הורה השופט א' הימן על מתן צו פיקוח זמני, וזאת עד החלטה אחרת (להלן: הצו הזמני ) .

במסגרת הדיון בבקשה המקורית שב המערער וביקש כי ימונה לו עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית, אך זו התנגדה לבקשת המינוי בשים לב לניסיון העבר בעניינו. ביום 4.5.2017 דחה המותב את בקשת המערער למינוי סנגור, נוכח עמדת הסנגוריה ובשים לב להחלטות הקודמות שניתנו בעניין זה בהליך הפלילי. עם זאת, הדיון בבקשה המקורית גופה נדחה על מנת לאפשר למערער לנסות ולשכור את שירותיו של עורך דין פרטי. בחודשים שלאחר מכן, הודיעו תחילה שני עורכי דין על ייצוג המערער, אך לאחר מכן הודיעו כי המערער ביקש שיפסיקו לייצגו. נוכח התנהלות המערער, נדחה הדיון בבקשה המקורית מעת לעת ובדיון שהתקיים ביום 3.1.2018 הורה המותב על דחיית הדיון בבקשה המקורית פעם נוספת, אך ציין כי "אם עד המועד הנדחה לא יוסדר עניין ייצוגו [של המערער] הרי שבלית ברירה ולאחר כשנה וחצי של דחיות יתקיים הדיון באופן שבלית ברירה ייצג הנאשם את עצמו". ביום 12.2.2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי לאחרונה החלה לייצג את המערער במסגרת הליך אחר המתנהל בעניינו, וכי בשלב זה המערער משתף פעולה עם עורך הדין שמונה לו. נוכח האמור, דחה המותב את הדיון בבקשה המקורית פעם נוספת, על מנת לאפשר לסנגוריה להיערך לדיון כדבעי. דא עקא, בפתח הדיון בבקשה המקורית שהתקיים ביום 28.3.2018, הודיע בא-כוח המערער על קשיים משמעותיים בייצוגו, ובאותו שלב ביקש המערער כי המותב יפסול עצמו לאור התנהלותו, אשר לשיטתו שללה ממנו את זכות הייצוג. המותב דחה בקשה זו על אתר בציינו "לא מצאתי כל עילה ובסיס להיענות לבקשתו [של המערער]. אין כל חשש למשוא פנים מצידי, נדמה לי כי ההיפך הוא הנכון. בית המשפט התנהל באורח רוח ובסבלנות יתר עם התנהלותו של [המערער] עד כה, מאז 9/2016 כאשר [המערער] לא הניח לקיים דיון ענייני בבקשה שהוגשה בעניינו. יתר על כן, כל ההחלטות שניתנו בעניינו הן החלטות שיפוטיות שכידוע אינן עילה לפסלותו של שופט". בתום הדיון, הורה המותב על שחרורה של הסנגוריה הציבורית מייצוג המערער. ביום 21.10.2018, לאחר ששמע את טיעוני המערער לגופה של הבקשה המקורית, הורה המותב על מתן צו פיקוח על המערער (להלן: צו הפיקוח ) , וזאת לתקופה של ארבע שנים ממועד מתן הצו הזמני.

3.

ביום 12.10.2020, כשבועיים לפני מועד פקיעת צו הפיקוח, הגישה המשיבה בקשה להארכתו לתקופה של שנה נוספת (להלן: בקשת ההארכה ) . בפתח הדיון בבקשת ההארכה שהתקיים בפני המותב ביום 25.10.2020, הציע בא-כוח המשיבה כי ימונה למערער סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית. לפי האמור בפרוטוקול הדיון, בשלב זה הודיע המערער "אני לא רוצה סניגור ציבורי. אני מיידע את חברי, הסנגוריה לא ייצגה אותי ואני לא מוצא שום מזור". בהמשך, ולאחר שהמערער נשאל על ידי המותב להסביר את עמדתו בדבר הבקשה הנוכחית, אמר המערער "פסקו לי 4 שנים ללא ייצוג, אני מבקש פסלות. לשאלה מה הטעם בפסלות אני משיב שאת השתת עלי 4 שנים של פיקוח. מתברר שזה חוק [דרקוני] מאוד [...]".

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר בציינו "ברי שאין כל עילה וביסוס להעלאת טענות פסלות בעילה כזו, ואין כל חשש למשוא פנים. החלטה שיפוטית אינה מהווה בסיס להעלאת טענה כזו טוב היה לה לטענה כזו שלא תעלה מאשר תעלה. אם סבור היה [המערער] כי החלטה שיפוטית על פי חוק אינה ראויה או היא שגויה, יכול היה להגיש עליה השגה לערכאת ערעור בדרך הקבועה בחוק". נוכח בקשת המערער לנסות ולהסדיר את סוגיית ייצוגו, הורה המותב על דחיית הדיון, תוך שהוא מורה על מתן צו פיקוח זמני עד להחלטה אחרת.

4.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 1.11.2020 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 25.10.2020 בה טען, בין היתר, כי בתחילת הדיון הוא אמר "אני רוצה סניגור ציבורי", וכי המלה "לא" לא נאמרה על ידו. טרם ניתנה החלטה בבקשה זו.

5.

מכאן הערעור דנן, אשר הוגש על ידי המערער בעצמו, בו הוא שב על טענותיו לפיהן החלטות המותב שלא למנות לו עורך דין, הן בעת הדיון בבקשה המקורית והן בדיון הנוכחי, פוגעות בזכויותיו ומצדיקות שהמותב לא יוסיף לדון בעניינו. בהקשר זה טוען המערער כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את שנאמר בו בהקשר רצונו להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. המערער מוסיף וטוען כי המותב נחשף במסגרת הדיון בבקשה המקורית להערכת המסוכנות בעניינו, וכי הערכה זו היא העומדת בבסיס הבקשה הנוכחית מטעם המשיבה. נוכח האמור, מבקש המערער כי עניינו יועבר לדיון במחוז אחר "שם אין [למותב] השפעה כנשיאה". לחלופין, מבקש המערער כי ימונה לו עורך דין שייצגו בהליך דלמטה.

6.

דין הערעור להידחות. המערער סבור כי העובדה שהמותב דן בעבר בעניינו והורה על מתן צו הפיקוח מחייבת את פסילתו. אין בידי לקבל טענה זו. כבר נפסק כי נסיבות בהן שופט דן בעבר בעניינו של אדם, אין בהן כשלעצמן כדי להקים עילה לפסילתו (ע"פ 4381/20 טוויל נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (5.7.2020)) . בהליך הנוכחי עותרת המשיבה להארכת תוקפו של צו הפיקוח שהוצא בעניינו של המערער, וחזקה על המותב כי יבחן את הבקשה בהתאם להוראות הדין ויישמע את טענות המערער בבקשה זו בלב פתוח ובנפש חפצה בטרם יכריע בה. המותב אף אפשר למערער להסדיר את סוגיית ייצוגו בבקשה בטרם יידרש לבקשה ולשם כך דחה את הדיון (כפי שנהג פעמים רבות בעבר גם בענין הבקשה המקורית). בנסיבות שתוארו לא מצאתי כי יש בטענות שהעלה המערער כדי לבסס עילת פסלות כלשהי ועל כן בדין נדחתה בקשתו בענין זה.

אשר על כן, הערעור נדחה.