ע"פ 7488/14 אלאסד שיהאבאלדין נ. מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

1.ביום 21.3.2016 הגיש המערער "בקשה לבדיקת מעבדה והגשת ראיה נוספת", במסגרתה אנו מתבקשים להורות למשיבה לבצע בדיקה של קליע ה-5.56 מ"מ שנתפס בזירת העבירה ושסומן פ5 בחוות הדעת של מז"פ ת/46 (להלן: הקליע ), "על מנת לאתר עליו DNA אנושי ולהשוותו ל- DNA של הפצוע מאג'ד אבו עמאר" (להלן: מאג'ד ).

2.בתגובה ביקשה המשיבה להגיב לגופו של עניין במעמד הדיון.

3.בדיון לפנינו טען בא-כוח המערער כי מדובר בבדיקה פשוטה יחסית, וכי אם יימצא DNA

על הקליע יהיה מקום להשוותו ל- DNA של הפצוע. עוד נטען כי "המערער הורשע על סמך הודאה שמסר מחוץ לכותלי בית המשפט ולפיה ירה במאג'ד באמצעות אקדח"; משכך – טוען המערער – "היה ויתברר כי על הקליע שנמצא בזירת העבירה קיים DNA השייך למאג'ד, יהווה ממצא זה סתירה להודאת המערער, ולכך עשויה להיות השפעה דרמטית על מצב הראיות בתיק". עוד צויין כי "במידה ולא יימצא

DNA כאמור, אין הדבר מעלה או מוריד, שכן על פי טענת המערער הוא ירה לעבר מאג'ד שני כדורים, מתוכם פגע בו רק קליע אחד, ונמצא כי הקליע שפגע במאג'ד יצא מגופו".

4.בדיון לפנינו התנגדה המשיבה לבקשה. באת-כוחה טענה, בין היתר, כי מבירורים שערכה עולה כי לא קיימת התכנות להפקת DNA מהקליע, שכן הקליעים והתרמילים עברו טיפול מעבדתי באמצעות חומרים שונים, באופן שלא מאפשר עוד איתור שרידי DNA עליהם. כן צויין כי עורך ת/46 – קצין מעבדת הנשק, אבי קופמן – הבהיר כי במקרה דנן לא הגיעו הקליעים והתרמילים למעבדה בתוך שקית שנשאה עליה מדבקה שעליה כתובה אזהרה כי הם נושאים שרידי רקמה או דם, דבר שיש בו כדי ללמד על העדרם של שרידים כאלה.

עוד טענה באת-כוח המשיבה כי מאג'ד העיד בחקירתו הנגדית כי הוא נורה באמצעות אקדח, וכי לשיטת המשיבה מתוך שתי היריות שנורו לכיוונו רק אחת מהן פגעה בו. כן נטען כי הקליע המדובר נמצא ממש במקום עומדו של מאג'ד, דבר שמעורר אף הוא תמיהות.

5.החלטנו לקבל את הבקשה ולהורות למשיבה לבדוק אם נמצא DNA אנושי על הקליע, ובמידה שהתשובה חיובית, להשוותו ל- DNA של מאג'ד. המשיבה תגיש הודעה בה תפרט את ממצאי הבדיקה עד ליום א', ה-3.4.2016 בשעה 12:00. המערער יוכל להתייחס להודעת המשיבה עד ליום ד', ה-6.4.2016 בשעה 12:00.

6.עם קבלת ההודעה והתגובה לה, נחליט בעניין השלכותיהן על הערעור שלפנינו.