החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7606/11 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע של גזר דיןבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בהליך ערעור פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של 42 חודשי מאסר בפועל שהוטלו על מי שהורשע באינוס ובמעשים מגונים בקטינה. נקבע כי סיכויי הערעור על הערכת מהימנות אינם טובים, וכי לא מתקיימת הצדקה לעיכוב ביצוע על פי הלכת שוורץ. המבקש הורה להתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

המבקש הורשע ברוב דעות בעבירת אינוס אחת ובשבע עבירות של מעשים מגונים בקטינה בת 12.5 שנים באמצע 2008. נגזרו עליו 42 חודשי מאסר בפועל ופיצוי של 25,000 ש"ח למתלוננת. המבקש ביקש עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע של גזר דין של מאסר בפועל עד להכרעה בערעור על הרשעה בעבירת אינוס ומעשים מגונים בקטינה?
  2. 2.האם סיכויי הערעור על קביעות מהימנות של בית המשפט המחוזי מצדיקים עיכוב ביצוע?

הלכות

  1. 1

    כאשר הטענות מופנות להערכת מהימנות, סיכויי הערעור בדרך כלל אינם טובים, ואין בעובדה שקיימת דעת מיעוט כדי לשנות מכך.

    ״כשהטענות מופנות להערכת מהימנות בדרך כלל סיכוי הערעור על כך אינם טובים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא מתקיימת הצדקה לעיכוב ביצוע על פי הקריטריונים שנקבעו בהלכת שוורץ.

    ״על פי הקריטריונים שבהלכת שוורץ אין הצדקה לעיכוב ביצוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • ערעור
  • אינוס
  • מעשים מגונים
  • מהימנות
  • הלכת שוורץ
  • פיצוי למתלוננת
  • דעת מיעוט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

7606/11

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית

המשפט המחוזי בתל אביב ב-תפ"ח 8365-04-10 מיום 14.9.2011 שניתן על ידי כבוד

השופטים: נ' אחיטוב, מ' דיסקין ו-ר' בן יוסף

תאריך הישיבה:

ד' בחשון התשע"ב

(1.11.11)

בשם המבקש:

עו"ד ניר זנו,

עו"ד זהבה קרן

בשם המשיבה:

עו"ד נילי פינקלשטיין

החלטה

1.

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בו הוטלו על המבקש 42 חודשים לריצוי בפועל, וכן 25,000 ש"ח פיצוי למתלוננת – עד להכרעה בערעור. המערער הורשע ברוב דעות (השופטות אחיטוב ודיסקין נגד דעתו החולקת של השופט בן יוסף) בעבירת אינוס אחת כשהאינוס נעשה בדרך של החדרת אצבעות לאיבר מינה של המתלוננת, ובעוד 7 עבירות של מעשים מגונים.

2.

המתלוננת היא קטינה ילידת 1995 שהיתה כבת 12.5 במועדים הרלבנטיים לאישום, באמצע שנת 2008. הקטינה היא בתה של מי שהיתה בעת הרלבנטית בת זוגו של המבקש. המבקש התגורר בבית האם בחלק מן התקופה.

3.

עיינתי בפסק הדין ובהודעת הערעור המפורטת שעיקרה הנה ניסיון לשכנע כי יש להעדיף את דעת המיעוט ולזכות את המערער ולו מחמת הספק.

4.

בית המשפט המחוזי, בדעת רוב, מצא את עדות המתלוננת מהימנה ואמינה. מבין הנימוקים השונים שהועלו שחלקם נוגעים להתרשמות יש להדגיש לדידי את העובדה שלא הוצג מניע שיש בו כדי להסביר מדוע תעלה המתלוננת אישומים דווקא נגד המערער. בעת העלאת התלונה המערער כבר לא התגורר עם אמה של המתלוננת (פסקה 20 לפסק הדין).

5.

כשהטענות מופנות להערכת מהימנות בדרך כלל סיכוי הערעור על כך אינם טובים. מבלי לקבוע מסמרות בדבר נראה לכאורה שסיכויי ערעור זה אינם טובים. אף לא מצאתי כי העובדה שיש דעת מיעוט בעניין זה כדי לשנות ממסקנה זו.

6.

על פי הקריטריונים שבהלכת שוורץ אין הצדקה לעיכוב ביצוע.

7.

תשומת לב הסניגור לכך שאם ברצונו לטעון נגד הפיצוי למתלוננת עליו לצרפה כמשיבה בערעור.

8.

הבקשה נדחית. המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 6.11.2011 עד השעה 10:00.

ניתנה היום, ד' בחשוון, תשע"ב (1.11.2011).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (12 מסמכים)

  • ע"פ 2783-22פסק-דין
  • ע"פ 9201/18ראג'י גורבאן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4481/14ג'סי בראונלי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2697/14פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 434/15פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5451/13פרדי אלטן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6486/12מדינת ישראל נ. פלוניפסק-דין
  • ע"פ 6504/10עדוואן (יחיא) פרחאן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5633/12און ניימן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8680/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"פ 1746/13מור רנגבר נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 6375/11ישי סגן נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1כאשר הטענות מופנות להערכת מהימנות, סיכויי הערעור בדרך כלל אינם טובים, ואין בעובדה שקיימת דעת מיעוט כדי לשנות מכך.
  2. 2לא מתקיימת הצדקה לעיכוב ביצוע על פי הקריטריונים שנקבעו בהלכת שוורץ.