ע"פ 7632/05 ג'ומעה אלאטרש נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם, הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ונדון ל- 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל, זאת בנוסף לעונש של מאסר מותנה ופסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של חמש שנים. הוא מערער על הכרעת הדין וגזר הדין. במסגרת הערעור, הוא מבקש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להחלטה בערעור.

ביום 6.5.04, כך קבע בית המשפט המחוזי, נסע המבקש יחד עם אחרים ברכב מסוג ב.מ.וו.. הוא ישב ליד הנהג, ונוסע נוסף ישב במושב האחורי. השעה הייתה לאחר חצות, כלי הרכב נסע במהירות רבה מאוד בתוך העיר באר-שבע, והיושבים בו התעלמו מדרישת שוטרים לעצור, חרף העובדה שהשוטרים השתמשו במנורות המלמדות על זהותם. התקיים מרדף שבמהלכו נסע הרכב בצורה מסוכנת, במהירות רבה ובנסיעה "מטורפת", כלשון כתב האישום. בדרכם, עברו נוסעי הרכב באור אדום, חלפו על פני כלי רכב אחרים בדרך מסוכנת בעת שהדרך לא הייתה פנויה, והסיטו את רכבם בפתאומיות ימינה ושמאלה כל העת.

כשנעצר הרכב, בתום המרדף, יצאו השוטרים מרכב המשטרה לכיוון כלי הרכב שבו ישבו המבקש וחבריו. המבקש יצא מן הרכב ונגח באחד השוטרים בפניו בחוזקה, וניסה להימלט.

המבקש אינו כופר בעובדות, אולם הוא סבור כי אין לייחס לו שותפות בנהיגה המסוכנת ובסיכון עוברי הדרך, שכן לדבריו, היה שיכור בשעת מעשה. זו בפועל הטענה האחת שבפיו, אלא שהוא ויתר על האפשרות להעלות אותה במשפט, משהחליט לא להעיד בבית המשפט.

המעשים בהם הורשעו המבקש וחברו הנהג, חמורים מעין כמותם. יש במי שמבצע אותם משום השלמה עם הסיכון הוודאי, שהוא גורם לעוברי אורח תמימים, סיכון של גרימת מוות, או של חבלה קשה. המדובר במעשים שיש לשרש אותם ולהרתיע כנגד חזרה עליהם. העונש שהטיל בית המשפט המחוזי על המבקש, ועוד יותר מכך על חברו לרכב, הוא עונש קל, ומכל מקום אינו חמור במידה המעלה חשש כי הימנעות מעיכוב ביצוע העונש עשויה לסכל את מטרת הערעור. כלל הוא שמשנגזר דינו של אדם, הוא חייב להתחיל ולרצות את עונשו, אלא אם נתקיימו חריגים מתאימים לכך. במקרה שלפנינו לא נתקיים חריג כזה.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתחנת המשטרה של העיר באר-שבע מחר, בשעה 10:00 לפני הצהריים.

המזכירות תעשה לקביעת מועד דיון מוקדם לערעור, בהתחשב בעובדה שהמבקש, הוא המערער בערעור, מתחיל בריצוי עונשו.