פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"פ
7682/00 - א'
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המ
בקש:
פיומי האני
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
תאריך
הישיבה: ב' בחשון התשס"א (31.10.2000)
בשם
המבקש: עו"ד אשר חן
עו"ד
איהאב ג'לג'ולי
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
בקשה
לעיכוב ביצוע גזר-דין בית-המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 19.9.2000
בתפ"ח
5106/00 שניתן על-ידי כבוד השופטים:
א'
משאלי, נ' ישעיה ומ' סוקולוב
החלטה
המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של ניסיון לאינוס, עבירה כהגדרתה בסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, ונדון לחמש שנות מאסר, מהן ארבע שנים מאסר בפועל ושנה אחת מאסר על-תנאי. כן חוייב המבקש לפצות את המתלוננת בסכום של 5000 ש"ח.
המבקש הגיש ערעור על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין, והבקשה שלפניי היא כי אורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. ביני-לביני החל המבקש מרצה את עונש המאסר, ואולם בעובדה זו כשהיא-לעצמה איני רואה מניעה לדיון בבקשה שלפניי.
בא-כוחו המלומד של המבקש, עורך-דין אשר חן, טען לפניי כי הכרעת-דינו של בית-משפט קמא אינה איתנה דיה, ומקווה הוא כי בערעור על-פה יעלה בידו לשכנע את בית-המשפט בחפותו של המבקש. עורך-דין חן החל טוען לפניי כי הכרעת-דינו של בית-משפט קמא סומכת עצמה, בראש ובראשונה, על עדותה של המתלוננת, וכי עדות זו היתה עדות מבולבלת ומסובכת כדי-כך שלא ניתן היה להשתית עליה הרשעה בדין. עורך-דין חן אף הרחיק-לכת ורמז - אף יותר מאשר רמז - כי תלונתה של המתלוננת תלונת-שווא היתה, קרא: עלילה מרושעת, וטעמה של אותה עלילה היה זה שהמתלוננת ביקשה להינשא למבקש, ומשחפצה לא עלה בידה בדרכים רגילות לשכנע אותו לשאת אותה לאשה, בדתה את הסיפור מליבה כדי לחייבו להינשא לה.
טענה זו לא מצאתי בה ולא כלום. אשר לסיפור העלילה, אמהר ואציין כי אכן עלתה שאלת הנישואים בין המבקש לבין המתלוננת, אלא ששאלה זו עלתה לאחר נסיון האונס, ומתוך ניסיון כושל לשמור על "כבוד המשפחה", כמקובל במגזר החברתי שהמבקש והמתלוננת נימנים עימו. ואולם, לא מצאתי שמץ ראייה לטענה כי מעשה ניסיון האונס, המתלוננת בדתה אותו מליבה.
אשר להכרעת-הדין לגופה, אין זה מדוייק לומר כי מושתתת היא על עדות המתלוננת בלבד. גם לו כך היה, ספק אם הייתי רואה בדבר עילה להתערב בהכרעת-הדין, בשים לב לאמון הבלתי-מסוייג שבית-המשפט נתן בעדות המתלוננת ולשקרים שהמבקש שיקר, כקביעת בית-משפט קמא. ואולם, הכרעת-הדין מיוסדת לא אך על עדותה של המתלוננת אלא על חיזוקים מחיזוקים שונים - כגון תלונה מיידית והתנהגותה לאחר המעשה - ועל כל אלה, על בדיקת DNA שנערכה בחומר שנמצא בתחתוני המתלוננת, ואשר לפי עדות המומחית מטעם המדינה, ועל-פי סטטיסטיקות מסויימות, בא מן המבקש.
הכרעת-הדין מנתחת בדקדקנות את כל הראיות שבאו לפני בית-המשפט קמא, והמסקנה שבית-משפט קמא הגיע אליה, לא מצאתי בה דופי כדי עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש.
הבקשה נדחית.
היום, ב' בחשון התשס"א (31.10.2000).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00076820. G01